קבלה על שמות 16:7

אמר בוצינא קדישא, ודאי ההוא תנא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא, דכתיב ביה איתן מושבך ושים בסלע קנך. דתלת אבהן נקראו איתנים, ורביעאה איתן מושבך. דביה מתישבא הלכה, דאתמר בה הלכה למשה מסיני. דאיהו אתפשט על שתין רבוא דישראל, ונהיר לון באורייתא, כשמשא דאתכסי בליליא, ונהיר לכל ככביא ומזלי. ולית ליליא אלא גלותא, ואיהי שומר מה מלילה שומר מה מליל. ואתגליא ביממא, דאתמר הבקר אור, בקר דאברהם, דאתמר ביה ובקר וראיתם את כבוד יי'. חי יי' שכבי עד הבקר.

אופן קיב
ידוע הוא שמשה הוא כלול מכל ישראל, ואיתא בספר הפליאה שכן מילוי מש"ה "מם "שין "הה, בגימטריא י' פעמים אדם, ר"ל י' בני אדם נקראים קהל, ואין השכינה שורה פחות מעשרה בני אדם, שנאמר (ויקרא כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל (כדאיתא במגילה כ"ג:), תוך דייקא, שכן משה למטה ממדרגת מטטרון שהוא בעולם היצירה, שהוא אמצעי לג' שרי פנים בסוד ראש תוך סוף, מטטרון הוא תוך, והוא סוד (שמות ג ב) וירא מלאך ה' אליו שהוא מטטרון מתוך הסנה, מתוך דייקא, שכן מתו"ך בגימטריא עו"לם היציר"ה, ולכן נקרא מה, כמו שכתוב בזוהר (ח"ב קצ"ז ע"א) מה שם בנו (משלי ל ד), שהוא כלול י' פעמים מה. וידוע שבשם זה נברא העולם, כמו שאמר מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית (תהלים קד כד), בזוהר פנחס (זוהר ח"ג רל"ה ע"ב) חכמה כח מה, דהיינו שם של ד' במלוי אלפין כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, בגימטריא מ"ה, והם כ"ח אתוון של פסוק בראשית (א א), עליהם אמר קרא כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו), שממנו נתהוו כ"ח עתים בעולם מן ב' ידים שנבראו בהם שמים וארץ, יד שמאל אף ידי יסדה ארץ (ישעיה מח יג), שהם י"ד אותיות נוקבין, וימיני טפחה שמים, שהם י"ד אתוון דכורין. עליהם אמר משה ואתחנן אל ה', שם ה' שהוא סוד של מילוי מה בעולם היצירה, דתמן מקנין במטטרון זעיר, שהוא שם של הויה כח מה, ויש בעת ההיא רמז על כ"ח עתים שבו, שהם כ"ח אותיות המילוי בסוד את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמיה כג כד), רצה לומר כששם של ה' הוא במלוי, שהוא סוד כח בהם שמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה סו א), שבהם נברא שמים וארץ. על זה אמר אתה החלות בהיפוך אתוון הלוח"ת, שזה סוד לדעתי שקיבל משה לוחות, שכן מילוי של משה כזה "מם "שין "הה, בגימטריא לוחות, הרי שמששת ימי בראשית היה ראוי משה שיקבל הוא לוחות, שכן שמו מעיד עליו. וזה סוד כלות משה (במדבר ז א), שדרשו רז"ל (תנחומא תשא סי' י"ח) ככלתו כתיב, שנתן הקב"ה התורה למשה במתנה, שכן כל"ת הוא מילוי משה, מהו כלות, הוא סוד לוחות, חושבן דדין כחושבן דדין, ולכן רמזו רז"ל (ב"ר פ"א ד) בראשית, בזכות משה שנקרא ראשית (דברים לג כא), ומתרגמינן בחוכמא שהוא סוד כח מה, שמשה היה כלול מן י' פעמים מה כמ"ש. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות לי הלוחות את עבדך דייקא, שכן בשם של משה נרמזין הלוחות, כמ"ש שהוא מילוי שלו בחושבן לוחות. גם אמר את עבדך, הוא סוד מטטרון ביצירה דתמן שם של מה שיש בו כ"ח אתוון, י"ד אותיות מימין את גדלך, י"ד אותיות משמאל את ידך החזקה, שהן הן כ"ח אותיות של פסוק ראשון של בראשית שנבראו בו שמים וארץ. ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, י"ד אותיות של ימין בהם וימיני טפחה שמים, י"ד אותיות של שמאל שהם ידך החזקה בהם אף ידי יסדה ארץ, אף דייקא, שהיא מדת הדין בחזקה, אשר יעשה כמעשך על יד ימין של שמים, כגבורותיך על יד שמאל. והנה שם בארץ ישראל בבית המקדש רצה משה להשיג על בריו שם של מ"ה, כמ"ש וראיתם את הארץ מה היא (במדבר יג יח), מה דייקא, שם בארץ ישראל יוכל להשיג שם של מה. לכן אמר אעברה נא ואראה את הארץ, לקיים קרא וראיתם את הארץ מ"ה היא (במדבר שם), והלבנון לקיים קרא מה ידידות משכנותיך (תהלים פד ב), וכל כוונתו של משה היה להשיג שם של מה, כמ"ש ונחנו מה (שמות טז ז). השיב הקדוש ברוך הוא רב לך, אין צריך אתה לארץ ישראל להשיג שם של מה, כי כבר רב לך מה רב טובך (תהלים לא כ), והיא קומה שלך, כי הוא סוד מסוה (שמות לד לג), כמו שאמרו שמשה היה ארכו י' אמין (כדאיתא בברכות פרק הרואה (ברכות נ"ד ע"ב)), ובגין דא קיבל הלוחות דאיתמר בהון פסל לך (שמות לד א), לכן אל תוסף דבר ליכנס בשביל זה לארץ ישראל: