קבלה על שמות 26:17
תקוני הזהר
כָּל פִּקּוּדִין דַּהֲלִיכָה תַּלְיָין בְּרַגְלִין, כְּגוֹן הֲלִיכָה לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, הֲלִיכָה לִבְרִית מִילָה, הֲלִיכָה לְמֵת מִצְוָה, אוֹ לְכָל הֲלִיכָה דְמִצְוָה, וְהַאי פִּקּוּדָא דִבְּרִית מִילָה תַּלְיָא בַּצַּדִּיק, וּצְדָקָה בִּידַיִן מִן נָתֹן תִּתֵּן, כָּל פִּקּוּדִין אִינוּן מְשׁוּלָבִין אִלֵּין עִם אִלֵּין הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כו יז) מְשׁוּלָּבוֹת וכו', וְכֵן תְּפִלִּין תַּלְיָין בְּרֵישָׁא וּבִידָא שְׂמָאלָא, צִיצִית עַל כִּתְפָא, מִצְוַת לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד בְּפוּמָא, וְכֵן צְלוֹתִין תַּלְיָין בְּפוּמָא, וְהָכִי מִצְוַת שׁוֹפָר בְּרוּחָא דְנָשֵׁיב בֵּיהּ בְּפוּמָא, וְהַהוּא רוּחָא אִתְעֲבִיד קָלָא, וְכֵן קָרְבָּנִין דְּאִינוּן רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהו''ה תַּלְיָין בְּחוֹטָמָא, וְאָעִי בּוּסְמִין דְּאַבְדַּלְתָּא, וְכָל דִּינִין תַּלְיָין בְּדִבּוּרָא, וְכֵן בְּעַיְינִין, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין לְדַיָּין אֶלָּא מַה שֶּׁעִינָיו רוֹאוֹת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy