קבלה על שמות 5:1

ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף, לתקנא ארחא לאתריה. ר' יהודה אמר, מאי שנא כד הוו ישראל במצרים, דכתיב, שלח את עמי, כי אם מאן אתה לשלח את עמי, בני בכורי ישראל, ובההוא זמנא לא הוו גזירין, ולא אתקשרו ביה כדקא יאות. והכא דהוו גזירין, ועבדו פסחא, ואתקשרו ביה, קרי לון את העם.

לאמר הנה עם יצא ממצרים, אי תימא דהא צריך לנטלא פיפוסין ויוחסין דלהון. לא אצטריך, אלא אורח כלל, דכתיב הנה עם יצא. מ״ט. משום דהכי קרא לון פטרונא דלהון כמה זמנין. וע״ד לא תטעי, דכתיב שלח את עמי בכל זמן.

(במדבר כ״ב:ה׳) לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם. אִי תֵימָא, דְּהָא צָרִיךְ לְנַטְלָא פִּיפּוֹסִין וְיוֹחֲסִין דִּילְהוֹן, לָא אִצְטְרִיךְ, אֶלָּא אוֹרַח כְּלַל. דִּכְתִיב הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּהָכֵי קָארֵי לוֹן פַּטְרוֹנָא דִּילְהוֹן כַּמָּה זִימְנִין, וְעַל דָּא לָא תִטְעֶה, דִּכְתִיב (שמות ה׳:א׳) שַׁלַּח אֶת עַמִּי בְּכָל זִמְנָא.