קבלה על שמות 6:12

ת"ח, כתיב הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים, מאי ואני ערל שפתים. והא בקדמיתא כתיב לא איש דברים אנכי וגו' כי כבד פה וכבד לשון אנכי, וקב"ה הוה אותיב ליה, מי שם פה לאדם וגו', והוא אמר ואנכי אהיה עם פיך, ס"ד דלא הוה כן, והשתא אמר ואני ערל שפתים, אי הכי, אן הוא מלה דאבטח ליה קב"ה בקדמיתא.

ובזמנא דנפקו ישראל ממצרים, כלהו נפקי רגלין, וכמה דאת אמרכשש מאות אלף רגלי. וכלהו הוו עבדין, כד״א כי לי בני ישראל עבדים. מיד דאתא משה, קרא לון בנין, הה״ד בני בכורי ישראל.