קבלה על שמות 7:7

אופן עד
ראה משה רבינו מחלוקת הלל ושמאי, שהיה מחלוקת גדול בי"ח דברים שגזרו בו ביום, והיה אותו יום קשה כיום שעשו ישראל את העגל כדאיתא בשבת (דף י"ז.). והנה כשעלה משה למרום מצא להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות, אמר לו הקב"ה ה"יה ל"ך ל"עזרני (שבת דף פ"ט.), כתב ה"ארי ז"ל ר"ת ה"לל, כי הלל חי ק"ך שנה כמנין שנותיו של משה. ומשה בקש על הל"ל שהוא סוד אדנ"י, שישפיע לו הקב"ה אות י', ואמר ועתה יגדל נא כח אדני (במדבר יד יז), י' רבתי, ויהיה הילל בי'. והי"לל שהיה מן גופו של משה, לכן היה ת"ר סדרים משניות בימיו, ולפי שהיה אותו יום קשה כיום שעשו בו את העגל, הוצרך משה להתפלל עליו, ופתח באדני שהוא סוד הלל בלא י', ועליו בקש מאחר שהחלות להראות לי את גדלך בסוד ועתה יגדל נא כח אדנ"י, ז"ש ואת ידך הוא סוד י' של יגדל, חזקה רומז במלת ח"זקה שהוא בגימטריא ק"ך שנה, שהיה חי הלל כמו משה כדאיתא בספרי (בפרשת וזאת הברכה). והנה מתחילת הבריאה אמר נעש"ה אדם בצלמינו (בראשית א כו), נוטריקון נ"מלך ע"ם ש"מאי ה"לל, שהם כלל כל נשמות הצדיקים. לכן קרא אותם רבי שמעון בן יוחאי במחלוקת שמי' אבות העולם במדרש רבה פרשת בראשית (ב"ר פ"א ט"ו) ובמסכת חגיגה דף י"ב.), שהן הן ממש אבות העולם שמאי משמאל המרכבה, הלל מימין המרכבה. משה קבל תורה מסיני (אבות פ"א מ"א), מש"ה נו"טריקון מ"חלוקת ש"מאי ה"לל, ה"כל ש"מעו מ"סיני. את גדלך זה הילל מסיטרא דימינא, ואת ידך החזקה מסיטרא דשמאלא, ונחלקו אבות העולם שהם שמאי והלל בבריאת שמים וארץ, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ. ולפי זה רצה משה שיהיה חסד אל גובר מדתו של הלל, ולא יהיה הלל כפוף תחת שמאי שהוא דין, לכן רצה לכנס לארץ ישראל לתקן י"ח דברים, כי ארץ ישראל תמן וז"ה שער השמים (בראשית כה יז), מנין וז"ה שהם י"ח טורי' דאפרסמונא, לכן אמר אעברה בה' יתירה שרמז על הלל. והשיב הקב"ה רב לך, הגדולה של הלל היא שלך, והעגל שהוא בא מן ערב רב, הוא עדיין מרקד באותו דור אל תוסף דבר, ולכן היו פ' תלמידים של הלל, כמו שהיה משה בן פ' שנה בעמדו לפני פרעה (שמות ז ז), ואות פ' מורה על אור פתח דברך יאיר (תהלים קיט קל), לא זכר דוד אור בתמניא אפי רק באות פ'. ולכן מתחילת בראשית יש פ' אותיות עד מלת אור, והוא סוד תורה שבעל פה, רמז הקב"ה למשה ה"וא י"היה ל"ך ל"פה (שמות ד טז), ר"ת ה"ילל בי', וכן מ"שה ל"עיני כ"ל ישראל (דברים לד יב), וכן אל מול פני המנורה (במדבר ח ב), ס"ת הילל בי' שהוא סוד תורה שבעל פה, שמשם נתפשטו כל הוראות של ישראל. ואלו נכנס משה לארץ ישראל לא היה מחלוקת בעולם, אבל משהכה משה בסלע רבו המחלוקת בישראל, והוא סוד סלע המחלוקת, ר"ל מן הסלע בא המחלוקת בישראל, וזה סוד המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל (במדבר כ' יג), ר"ל בהכאות הסלע גרם משה שהתורה יורדת טיפין טיפין ובא המחלוקת, וזה סוד הפסוק הלא כה דברי כאש נאם ה' (ירמיה כג כט), דמי גרם הניצוצין שמתחלקין לכמה גוונין, זה בא לנו מן פטיש יפוצץ סלע, הפטיש שהכה משה בסלע גרם שמתפוצצין ורבין המחלוקת בישראל, פט"יש בגימטריא מ"טה מ"שה, שזה גרם הכאת המטה. ועל זה אמר משה שמתחילה נצב על הצור ויזובו מים (תהלים קה מא), ז"ש את גדלך, שהחלות להראות לי כשהייתי במסה את עבדך זה מטטרון, כי מטה משה זה הוא מטטרון, על פעם אחד אמר את גדלך, על פעם השני שהכה ביד, אמר את ידך החזקה, בסוד בדברים לא יוסר עבד (משלי כט יט), שהוא סוד מטה משה. ולכן רצה משה לכנס לארץ ישראל שלא יהיה מחלוקת שמאי והלל בעולם, שישתמשו תלמידים כל צרכם ויהיה תורה אחת ומשפט אחד לכל ישראל (במדבר טו טז). על זה אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, אל אחד בראנו כן יהיה אב אחד (מלאכי ב י), כשיהיה משה בארץ ישראל יתקיים קרא כולם נתנו מרע"ה אחד (קהלת יב יא), נוטריק"ון מ"טטרון ר"אש ע"ולם ה"יצירה, וכן למטה משה נוטריקון מש"ה ר"בינו ע"ה, (וכן מצינו במדרש קהלת (קה"ר פי"ב י"א) קדרש מרעה אחד, זה משה עיין שם בפסוק זה). ולכן רצה משה להיות בארץ ישראל לקיים משפט אחד יהיה לנו, לקיים קרא מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (שמואל ב' ז כג) דייקא, כי אב אחד יהיה לכלנו. וזה נרמז במלת אעבר"ה, שהוא בהיפוך אתוון א"ב ר"ע"ה, אב אחד לכלנו רועה אחד לכלנו. השיב הקב"ה רב לך, אתה הוא הגורם שרבו מחלוקת בישראל על שהכית בסלע, ואני אמרתי שנה עליו פרשה אחד או הלכה אחת (ילקו"ש רמז תשס"ד), וזה סוד אל תוסף דבר אלי עוד, לפי שפגמת בדבר הזה, ר"ל בדיבור הזה, בדיבור שפגמת שלא דברת לסלע:

אופן קפב
הקדמה אחת מבוארת שהקב"ה ברא עולמו לתכלית ב' תורות שנתן לנו, כדאיתא בזוהר [עמוד יג (ח"א כ"ט ע"ב)] שלכך ב' של בראשית (א א) גדולה, ויש תגי"ן על ב' של בראשית, לרמז שבשביל שני תורות נברא העולם, שהם סוד שמים וארץ, שמים תורה שבכתב, וארץ תורה שבעל פה. וזה הראה הקב"ה למשה בתחלת שלוחו בלב"ת אש (שמות ג ב), מלת בלב"ת נוטריקון "ב' "לוחות "ב' "תורות. והנה כשהראה הקב"ה למשה כל הדורות שיהיו, וכשבא לדורו של ינאי המלך ששמש בכהונה גדולה פ' שנים ואחר כך נעשה צדוקי (ברכות כ"ט ע"א), ודבר זה נעשה על ידי איש בליעל אליעזר בן פוערה, כדאיתא בקידושין (דף ס"ו.) שהרג כל חכמי ישראל, ואיתא בספר סודי רזי שבימי עזרא שתיקן כל הטעמים על הנקודות והתגין והאותיות, על ידי שלש ספרי התורות שנמצא אחר החורבן, האחד שמו ספר מעון, השני ספר זאטוטי, השלישי ספר היא היא, וכשהיו מחולקין הג' ספרי תורות אלו באותיות ובנקודות ובטעמים ובתגי"ן, הלכו אחר הרוב, אחר כך כשהרג ינאי המלך לחכמים וכפר בתורה שבעל פה, ולא רצה להאמין רק בתורה שבכתב, ומחק כל התגין שבספרי התורות, ולולי חסדי ה' שאשתו של ינאי הטמינה את אחיה הקטן נקרא שמעון בן שטח (ברכות מ"ח.), היתה תורה שבעל פה ח"ו נשתכחה מישראל. והנה דבר זה גם כן מרומז בתורה כי לית לך מלה דלא רמיז באורייתא (כדאיתא בתענית ט'.), כשאמר הקב"ה למשה בתחלת שליחותו מה זה בידך (שמות ד ב), כתיב מזה, רמז על התורה שלא תשכח התורה, שהוא סוד מן מטה משה, כי נקראת התורה מטה כדאיתא ברעיא מהימנא (תיקו"ז יט מ"ג ע"א) אותיות מטה החל בתורה שנדרשת במ"ט פנים (במ"ר פ"ב ג'), לכן כתיב מזה בלא ה"א, שבא להגיד מראשית אחרית אף שיהפך המטה לנחש שהסטרא אחרא גובר בעולם, מכל מקום ג' ספרים נרמזים במלת מז"ה יהיו בעולם שלא תשכח התורה, שכן מז"ה נוטרייקון "מעון "זאטוטי "היא היא, ומאלו הג' ספרים ילמדו ישראל כל רזי התורה טעמין בתגין על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות. והנה לזה בא משה להתפלל ולהתחנן על אותו הדור של ינאי המלך שישתייר לנו שריד באותו הדור, ורצה ליכנס לארץ ישראל ולהעביר רעות האיש בליעל אליעזר בן פועירה ורעות יוחנן כהן גדול, ורצה להעבירם מן העולם עם זכות של ארץ ישראל שיהיו לו כשיכנס לשם. לכן פתח ואתחנן בנו"ן לבסוף, ואמר בעת ההיא, קרי ביו"ד וכתיב בוי"ו, תצרף י"ו למלת ואתחנן, הרי יוחנ"ן, שרמז על יוחנן כהן גדול, ואיתא בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ"ח.) ינאי מלכא ומלכתא כריכו ריפתא לא הוי להו גברא לברוכי וכו'. הראה הקב"ה שצפה משה ברוח הקדש על ידי כוס של ברכה יתחרט ינאי המלך על מעשה הרע שעשה שהרג כל חכמי ישראל ושלח ידו בכל ספרי התורות. לכן התחיל משה להתפלל על אותו העת, ולכן אמר קרינן ההיא וכתיב ההוא, שרמז על ינאי מלכא ומלכתא שבאותו הדור, והתחיל בהוי"ה בנקודת אלהים, שהיא סוד כוס של ברכה, שצפה משה שעל ידי כוס של ברכת המזון יתחרט אותו רשע, לכן ביקש מאחר שאתה החלות, במלת אתה החלות רמז התחלת התורה שהתחיל הקב"ה בב' של בראשית, שבא להורות לנו שבשביל ב' תורות שבכתב ושבעל פה נברא שמים וארץ, ולכן בהתחלת שליחותו של משה מיד הראה הקב"ה גם כן למשה במלת בלב"ת, שבשביל ב' תורות נברא העולם, כנגד ב' של בראשית אמר את גדלך, שרמז שהיא אות גדולה של בראשית, גדלך דייקא, כי שם אתמר עושה גדולות עד אין חקר (איוב ט י), שהיא התחלת מעשה בראשית, ואחר כך כשאמר מזה בידך, שהראה לו גם כן עניין ב' תורות אלו, כנרמז במלת בלב"ת כנ"ל, אמר ידך החזקה. וגם רמז במלת את גדלך, לרמז על פ' שנים שישמש ינאי בכהונה גדולה, והנה משה בן פ' שנים התחיל למלוך על ישראל (שמות ז ז), כי אות פ' היא סוד אור, לכן לא זכר דוד אור בתמניא אפי, רק באות פ"א פתח דברך יאיר (תהלים קיט קל), וכן מן בראשית עד ויאמר אלהים יהי אור (בראשית א ג) פ' אותיות, ואחר כך בא ינאי המלך לאחר פ' שנים והביא חשך לעולם. ולזה אמר כנגד מצבו שאתה החלות להראות את עבדך, דהיינו כשהייתי בן פ' שנים אז החלות להראות לי ולהביא אור לעולם, דהיינו נתינת תורה שבכתב ושבעל פה, ואז ראיתי את גדלך ועתה רואה אני רוח הקודש שבסוף פ' שנים יהפוך ינאי המלך מטה לנחש ויגבור כח הנחש כח החושך בעולם, (וזה רמז במלת להראו"ת, שהוא ב' מלות א"ר לתה"ו, ר"ל מן אור נעשה תהו וחושך בעולם), ועל זה אמר את ידך החזקה, רואה אני שיד שמאל יתגבר בעולם. לכן בא לבקש ולהתפלל אעברה נא, רוצה לעבור ולהעביר "נפש "אליעזר, נוטרייקון נ"א, וארא"ה בגימטריא ינא"י זה"ו יוחנ"ן (כדאיתא בברכות כ"ט.), שהוא סוד יג"ר שהדותא (בראשית לא מז) שאמר לבן ליעקב, שלבן רמז לו כשאמר עד הגל הזה (בראשית לא נב) כנגד תורה שבכתב, ועדה המצבה תורה שבעל פה. עוד הראה לו לבן ענין ינאי המלך שרצה לכלות תורה שבעל פה, ונתגבר אז יד שמאל בעולם שהוא סוד יג"ר, שכן י"ד אותיות ה' אלהינו ה' וגומר שבמזוזה בפנים, היא סוד יד ימין, וי"ד אותיות שבחוץ שהם כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, בגימטריא יג"ר. וזה סוד ארמי אובד אבי (דברים כז ה), מלת אובד הוא לשון בינוני, שהוא אובד בכל דור ודור, והוא גרם ירידתינו למצרים שהוא לבן, והוא בלעם (כדאיתא בזוהר ובתרגום יונתן פרשת מטות), ויגר שם, הוא סוד יג"ר שהדותא, שר"ל שהגביר יד שמאל בעולם שהוא סוד יג"ר, וכן יג"ר בגימטריא ינא"י זה"ו יוחנ"ן, שהראה ליעקב ינאי שהוא יוחנן שלח ידו בתורה שבעל פה. וזה נרמז בכאן במלת וארא"ה שהוא בגימטריא יג"ר, שרמז על ינא"י זה"ו יוחנ"ן. ולפי שעזרא תיקן הטעמין והנקודות והאותיות והתגי"ן, ויוחנן כהן גדול מחק אותם, ורצה להעביר אותם מן העולם, לכן נרמז במלת אעבר"ה שהוא בגימטריא עזר"א, והוא בהיפך אתוון ארבע"ה, ר"ל עזר"א תיקן ארבע"ה דברים שהם בתורה שנרמזים במלת נ"א, שהם נוטריקון "נקודין "אותיות, ובאת ב"ש אותיות נ"א הם אותיות ט"ת, נוטריקון "טעמין "תגין, שרצה ינאי על ידי איש בליעל שהוא אליעזר לקלקל ד' דברים אלו שתיקן עזרא. והנה משה רצה לתקן דבר זה, הה"ר בגימטריא צדוק"י, שרצה לעשות מן ינאי שנעשה צדוקי, להיות הה"ר הטוב ולא יחליף לרע. והשיב לו הקב"ה רב לך, ינא"י ויוחנ"ן עם הכולל בגימטריא ר"ב, ר"ל הועילה תפילתך על אותו הדור שיבא שמעון בן שטח ויחזור עטרה ליושנה ויאיר עיני ישראל בתורתו, והוא יהיה באותו הדור ניצוצך ונשמתך ויהיה רב של כל ישראל, והוא שמעו"ן ב"ן שט"ח שהוא ס"ת חנ"ן, שעליו רמז משה ואתחנן, לכן אל תוסף דבר אלי עוד וגומר: