וַאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן־הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑ם אֲשֶׁר־יַעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ־זָֽבַח׃
ספרא
[א] "ואלהם תאמר" – ככל האמור בענין. "ישראל" – אלו ישראל. 'גר' – אלו הגרים. "אשר יגור" – אלו נשי הגרים. "בתוכם" לרבות נשים ועבדים.
ספרא
[ב] ואם כן למה נאמר "איש איש"? לרבות שנים שהעלו, דברי ר' שמעון. אמר ר' שמעון ודין הוא: ומה אם במקום שהשוחט להדיוט חייב – פטור שנים ששחטו, מקום שהמעלה להדיוט פטור אינו דין שנפטר שנים שהעלו?! תלמוד לומר "איש איש" – להביא את השנים. ר' יוסי אומר "ההוא" – אחד שעלה חייב, שנים שהעלו פטורים.
ספרא
[ג] "אשר יעלה עולה או זבח" – אין לי אלא עולה. מנין אימורי חטאת, ואימורי אשם, ואימורי קדשי קדשים, ואימורי קדשים קלים? תלמוד לומר "זבח". ומנין לרבות את הדם? ת"ל "או זבח".