ספרא
[ד] מנין שאין אהרן ובניו זכאין בחזה ושוק אלא לאחר הקטרת חלבים? תלמוד לומר "והקטיר...החלב המזבחה" – ואחר כך – "והיה החזה לאהרן ולבניו".
עין יעקב
[פִּסְקָא. מִשֶּׁרַבּוּ הַנּוֹאֲפִין וְכוּ']. תָּנוּ רַבָּנָן: (במדבר ה׳:ל״א) "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ". בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ. וְאוֹמֵר: (הושע ד׳:י״ד) "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם" וְגוֹ'. מַאי וְאוֹמֵר? וְכִי תֵּימָא: עָוֹן דִּידֵיהּ, אִין, דִּבְנֵיהּ וְדִבְנָתֵיהּ, לָא? תָּא שְׁמַע: "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה" וְגוֹ'. וְכִי תֵּימָא: עָוֹן דְּאֵשֶׁת־אִישׁ, אִין, עָוֹן דִּפְנוּיָה, לָא? תָּא שְׁמַע: (שם) "כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ" [וְגוֹ'. מַאי]: "וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לָהֶם נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: אִם אַתֶּם מַקְפִּידִים עַל עַצְמְכֶם, מַיִם בּוֹדְקִין נְשׁוֹתֵיכֶם, וְאִם לָאו, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין נְשׁוֹתֵיכֶם.
במדבר רבה
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), אִישׁ, אוֹ אִישׁ, לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְסָרִיס שֶׁיְקַנְאוּ. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כָּל מַה שֶּׁאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדָּבָר אֶחָד מְעַכֵּב. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה הָאִשָּׁה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתֶּה וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הוֹאִיל וְהֵבִיאָה אֶת עַצְמָהּ לִידֵי דְבָרִים הַלָּלוּ אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻּרְעָנוּת.