מדרש על איוב 14:18

ויסע משם אברהם ארצה הנגב (בראשית כ א). זש"ה ואולם הר נופל יבול (איוב יד יח), זו סדום וחברותיה, שנאמר השמש יצא על הארץ וגו' וה' המטיר (שם כג כד), אמר ר' שמואל בר נחמני אוי להם לרשעים שהם גורמים למקם של רחמים, ליעשות מקום של פורענות, שהרי דוד מקלס הללויה הללו את ה' מן השמים (תהלים קמח א), ואין שם לא אש ולא ברד ולא גפרית. אמר ר' אריסטי חברינו הוד והדר לפניו (שם צו ו), היכן הוא מקום של פורענות, מן הארץ, שנאמר הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות (שם קמח ז), הרי מן הארץ, והיאך כתיב וה' המטיר וגו' מן השמים, אלא ללמדך מתחלה שנבראו גזר עליהם הקב"ה ואמר להם לפי מה שתהיו רואים את הבריות כך היו נעשים להם, משל למה הדבר דומה למולייר של זהב, בקש מים חמין הוא מוצא מתוכו, בקש גחלים מוציא מתוכו, כך אמר הקב"ה לשמים לפי מה שאתם רואים עשו, לסדומים ולבני עשו גפרית ואש, לישראל טל, שנאמר והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל (מיכה ה ו). אמר הקב"ה מה אני צריך לאלו, מיד הפך אותם, שנאמר ויהפך את הערים האל וגו' (בראשית יט כה), הוי אומר ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקומו, ואין צור אלא אברהם, שנאמר הביטו אל צור חוצבתם וגו' (ישעיה נא א), שנסע ממקומו, שנאמר ויסע משם אברהם וגו'.

וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב (בראשית כ, א), רַבִּי אָבוּן פָּתַח (איוב יד, יח): וְאוּלָם הַר נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ. וְאוּלָם הַר נוֹפֵל, זֶה לוֹט, שֶׁנָּפַל מֵהָר, וְצוּר, זֶה אַבְרָהָם יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ, פָּנָה מִמְּקוֹמוֹ. לְפִי שֶׁחָרַב מְקוֹמָהּ שֶׁל סְדוֹם פָּסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, וְאָמַר מַה אֲנִי מַפְסִיק צְדָקָה מִבֵּיתִי, הָלַךְ וְנָטָה לוֹ אֹהֶל בִּגְרָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם.

דבר אחר הכל סג יחדו נאלחו. אלה אנשי סדום שנעשו סיגים ועשו עצמן אחות. כמה דאמר (ירמיה לו כב) ואת האח לפניו מבוערת. אין עושה טוב אין גם אחד. אין שם אברהם נמנה עמהם ואין אחד אלא אברהם שנאמר (יחזקאל לג כד) אחד היה אברהם. התחיל אברהם אומר (תהלים כו ד) לא ישבתי עם מתי שוא. שנאתי קהל מרעים. שנאמר (בראשית כ א) ויסע משם אברהם. זהו שאמר הכתוב (איוב יד יח) אולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקומו. הר נופל יבול זה סדום וחברותיה. וצור יעתק ממקומו זה אברהם. ואין צור אלא אברהם שנאמר (ישעיה נא א) הביטו אל צור חוצבתם. מיד (בראשית כ א) ויסע משם אברהם. אמר לו הקב"ה אברהם אין לך עסק עמהם. שנאמר אלקים השקיף על בני אדם. הכל סג. דבר אחר נאלחו. נעשו אחים לאלקים אחרים. אמר הקב"ה למלאכי השרת צאו וראו מה בני אדם עושין בארץ. אמרו לו אין עושה טוב. אוכלי עמי אכלו לחם. זה ישראל שהן מברכים להקב"ה על הלחם ועל מה שהם אוכלין. ה' לא קראו. אלו אומות העכו"ם שהם אומרים שהטובה שהיא נאה אין הקב"ה קורא אותה. הוי ה' לא קראו: