מדרש על איוב 14:19

ת״ר קשה יצה״ר שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר (בראשית ח כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו. א״ר יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר (שם ו ה) רק רע כל היום. אמר ר״ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז כג) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב״ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר (שם) ה׳ לא יעזבנו בידו. תנא דבי ר׳ ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר (ירמי׳ כג כט) הלוא כה דברי כאש נאם ה׳ וכפטיש יפוצץ סלע. אם אבן הוא נימוח שנאמר (איוב יד יט) אבנים שחקו מים ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים:

י תָּנוּ רַבָּנָן: קָשֶׁה יֵצֶר־הָרָע, שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצְרוֹ קְרָאוֹ 'רַע', שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ח׳:כ״א) "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ו) "רַק רַע כָּל הַיּוֹם". אָמַר (ריש לקיש) [רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי]: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ז:ל״ב) "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ", וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ". תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אִם אֶבֶן הוּא, נִמּוֹחַ! וְאִם בַּרְזֶל הוּא, מִתְפּוֹצֵץ! שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו כ״ג:כ״ט) "הֲלא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, נְאֻם ה', וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע". [אִם אֶבֶן הוּא, נִמּוֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ה:א׳) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם". וְאוֹמֵר: (איוב י״ד:י״ט) "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם"].

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, עָמְדוּ הַמַּלְאָכִים לְהָרְגוֹ. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִיל שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לִי מִבְּנֵי אָדָם, אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהָרְגֵנִי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, הִנִּיחוּהוּ. מָשָׁל לְסוֹחֵר גָּדוֹל הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, תְּפָשׂוּהוּ לִסְטִים וּבִקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִיל חֲמִשָּׁה מָנָה שֶׁיֵּשׁ לִי עִמִּי אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי. וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה, מַה בֶּצַע בַּהֲרִיגָתוֹ, אֵין עִמּוֹ כְּלוּם. הִנִּיחוּהוּ, כְּשֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, הִתְחִיל לִמְכֹּר אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁאֵין לָהֶם דָּמִים. אָמְרוּ לוֹ הַלִּסְטִים, אֶתְמוֹל תָּפַשְׂנוּ אוֹתְךָ וְאָמַרְתָּ לָנוּ, אֵין עִמִּי אֶלָּא חֲמִשָּׁה מָנָה, וְעַכְשָׁו אַתָּה מוֹצִיא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם עֵרֶךְ בָּעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: אֶתְמוֹל כְּשֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם כָּךְ, בִּשְׁעַת סַכָּנָה הָיִיתִי עוֹמֵד. אַף כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לַמַּלְאָכִים, שְׁנֵי דְּבָרִים עִמִּי, וְהֵמָּה מַתָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלִיתָ לַמָּרוֹם וְגוֹ' (תהלים סח, יט). לְכָךְ אָמַר דָּוִד, טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ וְגוֹ' (שם קיט, עב). וְאוֹמֵר: הַנֶּחְמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב (שם יט, יא). וְאוֹמֵר: אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת וְגוֹ' (שם יב, ז). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַשְׁרֶיךָ שֶׁלָּקַחְתָּ מַתָּנוֹת. אָמַר לָהֶם: אִלּוּלֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים, הָיִיתִי נִשְׂרָף מֵאִשָּׁם, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת הִיא הִצַּלְתַּנִי מִיָּדָם. עֲלֵיהֶם אָמַר, יַעֲרֹף כַּמָּטָר וְגוֹ'. וְאֵין יַעֲרֹף אֶלָּא הֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה (דברים כא, ד). וְכֵן בִּיהוּדָה אוֹמֵר, יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיֶבְךָ (בראשית מט, ח). וְאֵין לִקְחִי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם וְגוֹ' (משלי ד, ב). וְלָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה לְמָטָר. לוֹמַר, מַה מָּטָר מַשְׁחֶקֶת אֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם (איוב יד, יט), אַף הַתּוֹרָה מַשְׁחֶקֶת לֵב הָאֶבֶן. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִם אֶבֶן הוּא, נִמּוֹחַ. וְאִם בַּרְזֶל הוּא, מִתְפּוֹצֵץ. לְכָךְ אֵין טוֹב לָאָדָם כִּי אִם לְהָמִית עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְלַעֲסֹק בָּהּ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי, אַל תַּאֲמִין. וּלְכָךְ נִמְשְׁלָה לְמָטָר, מַה מָּטָר אֵין הָעוֹלָם בְּלֹא הֵם, לְפִי שֶׁצְּרִיכִין לְהַצְמִיחַ כָּל טוּב, כָּךְ אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּלֹא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שַׂמְתִּי (ירמיה לג, כה). וּמָה הַמָּטָר יוֹרֵד מְעַט מְעַט, כָּךְ הַתּוֹרָה, תְּחִלָּה קוֹרֵא אבג״‎ד כְּמִנְיָן קָטָן, וּלְבַסּוֹף עוֹלֶה לְמִנְיָן גָּדוֹל, ק' ר' ש' ת'. כָּךְ מַתְחִילִין, וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד עַל הַתּוֹרָה וְדִקְדּוּקֶיהָ. דָּבָר אַחֵר, יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא בָּאת לְדַבֵּר עִם הַשָּׁמַיִם וְעִם הָאָרֶץ, אֶלָּא עִם הַמָּטָר וָטַל. אָמַר לָהֶם: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְעָשִׁיר שֶׁהָלַךְ לְכַבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ, וְלָקַח עִמּוֹ שָׂרִים גְּדוֹלִים וַאֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים וְכָנַס עִמָּהֶם אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ קִבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה, מוּטָב שֶׁאֶקְרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַמָּטָר וְהַטַּל וְיִהְיוּ עִמִּי, וְאֶקְרָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַעֲנֶה אוֹתִי. לְפִיכָךְ אָמַר, הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ', יַעֲרֹף כַּמָּטָר וְגוֹ'. וְאַחַר כָּךְ, כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא.