מדרש על איוב 20:27

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, רַב אָמַר אֵשׁ וּמָיִם, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מִשּׁוּם רַב, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵשׁ וּמַיִם וּפְתָכָן זֶה בָּזֶה וּמֵהֶן נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר, שָׁמִים כְּתִיב, שֶׁהֵן שָׁמִים מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל בְּרִיּוֹת, אִם זָכוּ (תהלים צז, ו): וְהִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְאִם לָאו (איוב כ, כז): יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר שָׁמַיִם, שֶׁהַבְּרִיּוֹת מִשְׁתּוֹמְמִים עֲלֵיהֶן לֵאמֹר, שֶׁל מָה הֵן, שֶׁל אֵשׁ הֵן, שֶׁל מַיִם הֵן, אֶתְמְהָא. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, הוּא אָתָא וְקָם עָלָיו (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הֱוֵי שֶׁל מַיִם הֵן. סַמִּים, מַה סַּמִּים הַלָּלוּ, מֵהֶן יְרֻקִּין וּמֵהֶן אֲדֻמִּים, מֵהֶם שְׁחֹרִים וּמֵהֶם לְבָנִים, כָּךְ שָׁמַיִם פְּעָמִים יְרֻקִּין, וּפְעָמִים אֲדֻמִּים, פְּעָמִים שְׁחֹרִים, וּפְעָמִים לְבָנִים. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שָׁמַיִם, שָׂא מַיִם, טְעוֹן מַיִם. מָשָׁל לְחָלָב שֶׁהָיָה נָתוּן בִּקְעָרָה, עַד שֶׁלֹא תֵּרֵד לְתוֹכוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל מְסוֹ הוּא מְרַפֵּף, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד לְתוֹכוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל מְסוֹ, מִיָּד הוּא קוֹפֵא וְעוֹמֵד, כָּךְ (איוב כו, יא): עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ, עָמְדוּ שָׁמַיִם נִתַּן בָּהֶם אֶת הַמְּסוֹ, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי, אַתְיָא כִּדְאָמַר רַב, לַחִים הָיוּ בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ.

דבר אחר השמים מספרים כבוד אל. אמר רבי יעקב בר זבדי זה שאמר הכתוב (שם קטז יב) מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. אמר רבי שמואל בר נחמן ארבעה מזמורות שהיה אדם צריך לאמרן כללן במזמור חמישי. דבר אחר השמים מספרים כבוד אל. משל לגבור שנכנס במדינה ולא היו יודעין מה כחו. אמר להן פקח אחד מאבנא דהוא מתעשש אתון יודעין מה כחו. כך מהשמים אנו למידין כחו של הקב"ה. אמר ר"י לפי שהוא אומר (ירמיה כג כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. יכול שכבודו מלא עליונים ותחתונים והלא כבר נאמר (תהלים ח ד) כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. אין בהן אלא כדי אצבעו של הקב"ה. משל למלך שפירס וילון על פתח פלטין שלו. אמר המלך כל מי שהוא חכם יאמר מה השמלה הזאת וכל מי שהוא עשיר יעשה כמותה וכל מי שהוא גבור יגע בה. כך הקב"ה מתח השמים כדוק הזה של עין שנאמר (ישעיה מ כב) הנוטה כדוק שמים. אלא שפירסו כמין וילון. הקב"ה אמר כל מי שהוא חכם יאמר מה שלמה הזאת וכל מי שהוא גבור יגע בה. אמר רבי פינחס ממה שהשמים מורידין והארץ מגדלת הבריות מקלסין להקב"ה. לפיכך השמים מספרים כבוד אל. ומעשה ידיו מגיד הרקיע. כשישראל חוטאין מה כתיב (איוב כ כז) יגלו שמים עונו. כשהם זוכים מה כתיב (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב: