מדרש על איוב 24:13

הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ רוֹאִין חַמָּה וּלְבָנָה וְעוֹשִׂין כְּשָׁפִים. עֲלֵיהֶם הוּא שֶׁאָמַר, הֵמָּה הָיוּ בְּמֹרְדֵי אוֹר (איוב כד, יג). הֵמָּה הַגִּבֹּרִים, שֶׁהָיוּ קָשִׁין וּמוֹרְדִין וּמְכַשְּׁפִין. וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפַצְנוּ, מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ (איוב כא, יד-טו).

רבי ישמעאל אומר משת עלו ונתיחסו כל הבריות וכל דורות הצדיקים ומקין עלו ונתיחסו כל דורות הרשעים הפושעים והמורדים שמרדו במקום ואמרו אין אנו צריכין לטיפת גשמיך ולא לדעת את דרכיך שנאמ' ויאמרו לאל סור ממנו.