מדרש על איוב 26:9

סוכה (דף ה) תניא רבי יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה (מעשרה) ולא עלה משה ואליהו למרום שנאמר (תהלים קטו טז) השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם. ולא ירדה שכינה למטה והכתיב (שמות יט כ) וירד ה׳ על הר סיני. למעלה מעשרה טפחים. והכתיב (זכריה יד ד) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים. למעלה מעשרה טפחים. ולא עלה משה ואליהו למרום והא כתיב (שמות יט ג) ומשה עלה אל האלהים. למטה מעשרה. והא כתיב (מ״ב ב יא) ויעל אליהו בסערה השמימה. למטה מעשרה. והכתיב (איוב כו ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו (שבת פ׳ ר״ע וע״ש מהרש״א) ואמר רבי תנחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו למטה מעשרה, מכל מקום מאחז פני כסא כתיב דאשתרבובי אשתרבב ליה כסא עד עשרה ונקיט ביה:

סוכה פרק א - א תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה (מעשרה), וְלֹא עָלָה מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קט״ו:ט״ז-י״ז) "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם". וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה? וְהָכְּתִיב: (שמות י״ט:כ׳) "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר־סִינַי"! לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים! וְהָכְּתִיב: (זכריה י״ד:ד׳) "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים"? לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים! וְלֹא עָלָה מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם? וְהָא כְּתִיב: (שמות י״ט:ג׳) "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים"? לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה! וְהָכְּתִיב: (מלכים ב ב׳:י״א) "וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳּעָרָה הַשָּׁמָיִם"? לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה! וְהָכְּתִיב: (איוב כ״ו:ט׳) "מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּה, פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ", וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: מְלַמֵּד, שֶׁפֵּרַשׂ שַׁדַּי מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ וַעֲנָנוֹ עָלָיו. [לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה]! מִכָּל מָקוֹם, "מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא" כְּתִיב? דְּאִשְׁתַּרְבּוּבִי אִשְׁתַּרְבֵּבלֵיהּ כִּסֵּא עַד עֲשָׂרָה, וְנָקִיט בֵּיהּ!

ואמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו. אמר להם לקבל התורה בא. אמרו לפניו חמדה שגנוזה לך תתקע״ד דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם (תהלים ח ב-ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו (שם) ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים. אמר לו הקב״ה למשה החזר להם תשובה. אמר לפניו רבש״ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר ליה אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה שנאמר (איוב כו ט) מאחז פני כסא פרשו עליו עננו וא״ר נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. אמר לפניו רבש״ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה (שמות כ ב) אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר להם למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם. שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין ערלים אתם שרויים שעובדין (דף פט) עבודת כוכבים. שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושין מלאכה שאתם צריכין שבות. שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם. שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם. שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצה״ר יש ביניכם. מיד הודו לו להקב״ה שנא׳ (תהלים ח י) ה׳ אדונינו מה אדיר שמך וגו׳ ואלו תנה הודך על השמים לא כתיב. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנא׳ (שם סח יט) עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות. ואף מלאך המות מסר לו דבר שנא׳ (במדבר יז יג) ויתן את הקטרת ויכפר על העם ואומר (שם) ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו׳ אי לאו דא״ל מנא הוה ידע: