מדרש על איוב 3:13

זקן ושבע. מלמד שהקב"ה מראה להן להצדיקים שכרן לפני מיתתן ונפשם שבעין וישונן להם, כמו שנאמר כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי (איוב ג יג):

וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה עוד רעדה ורעשה ואמרה לפני בוראה, רבון העולמים, אין לי כח לזון צאנו של אדם, אמר לה הב"ה אני ואתה נזון צאנו של אדם, וחצו בין שניהם, הלילה של הב"ה והיום לארץ, מה עשה הב"ה ברא שנת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוח לו, שנ' ישנתי אז ינוח לי, והב"ה סומך עם הארץ ומשקה אותה והיא נותנת פירותיה מזון לכל הבריות, אבל מזונותיו של אדם הראשון בעצבון תאכלנה כל ימי חייך.

[ה] ד"א אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נא:יב). ר' אבון בשם ריש לקיש למלך שכעס על מטרונא וטרדה והוציאה מבית פלטין שלו. לאחר ימים ביקש להחזירה, אמרה יכפול כתובתי ואחר כך הוא מחזירני. כך א' הקב"ה לישראל בניי בסיני אמרתי לכם פעם אחת אנכי י"י אלהיך (שמות כ:ב) ובירושלם לעתיד לבא אני אומר לכם שני פעמים אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה שם). ר' מנחמה בשם ר' אבין מאותה הנחמה שנחמתם לפני בהר סיני ואמרתם כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). מי את ותיראי (ישעיה שם), לא את היא שאמרת לי בים מי כמוך (שמות טו:יא). ותיראי מאנוש ימות (ישעיה שם), או אלא ומבן אדם חציר ינתן (שם). ר' ברכי' בשם ר' חלבו ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן, ראויין היו ישר' כלייה בימי המן, אילולי נסמכו על דעתו של זקן ואמ' מה אם אבינו יעקב שהבטיחו הקב"ה ואמ' לו הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך (בראשית כח:טו) נתיירא, אנו על אחת כמה וכמה. הוא שהנביא מקנטרן ואו' להם ותשכח י"י עושיך נוטה שמים ויוסד ארץ (ישעיה נא:יג), אנשיתון מה דאמרת לכון אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על אשר עשו נאם י"י (ירמיה לא:לו), ראיתם שמים שנימדו והארץ שניתמוטטה, מנטיית שמים וארץ היה לכם ללמד, אלא ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק (ישעיה נא:יג), א"ר יצחק שהיו צרות מציקות זו אחר זו. ואיה חמת המציק (שם), הוא המן ושליותיה. אשר כונן להשחית (שם), בחדש הראשון הוא חדש ניסן (אסתר ג:ז). מיהר צועה להפתח לא ימות לשחת וג' (ישעיה נא:יד), א"ר אבהו זה אחד מששה דברים סימן יפה לחולה, עיטוש זיעה שינה קרי חלום הילוך מעים בדרך הארץ. עיטוש מנין, עטישותיו תהל אור (איוב מא:י). זיעה מנין, בזיעת אפך תאכל לחם (בראשית ג:יט). קרי מנין, יראה זרע ויאריך ימים (ישעיה נג:י). שינה מנין, ישנתי אז ינוח לי (איוב ג:יג). חלום מנ', ותחלימני והחייני (ישעיה לח:טז). הילוך מעים בדרך הארץ מנין, מהר צעה להפתח לא ימות לשחת (שם נא:יד). א"ר חגי ובלבד שלא יחסר לחמו.