Musar על איוב 3:13

וגרסי' במדרש אשרי אדם שרואה את התורה מלובנת כשלג, שאין סוף למתן שכרה. כשיבא הב"ה לפרוע לישראל מתן שכרן של עמלן בתורה וישפיע להם בזכותה לעתיד לבא, אומרים לאומות העולם, זכינו על שעסקנו בתורה, ואתם הייתם אומרים, לריק אתם יגעים, ראו מתן שכרה, שנא' (תהלים מט, ב) שמעו זאת כל העמים, ואין זאת אלא תורה, שנא' (דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. וגרסי' בבראשית רבה ובמ' ע"ז ירושלמי בפ' כל הצלמים, כתי' (משלי לא, כה) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעולם הבא, ומראה להם עד שהם בעולם הזה מתן שכרן שהוא עתיד ליתן להם לעולם הבא, ונפשן שבעים והם ישנים. א"ר אלעזר משל למלך שעשה סעודה וזימן אורחים, ולילה אחת קודם של סעודתו של מלך ראו בחלום שהיו אוכלין ושותין ונפשם שבעה והם ישנים. כך הב"ה מראה להם לצדיקים עד שהם בעולם הזה מתן שכרן ונפשם שבעה והם ישנים, שנא' (איוב ג, יג) כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי. הוי בשעת סילוקן של צדיקים מהעולם הזה מראה להם הב"ה מתן שכרן של העולם הבא.

ואף שמשא ומתן באמונה הוא מצוה גדולה, מכל מקום אל יאבד זמנו בזה. לא מבעיא תלמיד חכם, פשיטא צריך לראות שתהא תורתו קבע ומלאכתו עראי. אלא אפילו בעלי בתים אשר יראת אלקים בלבם, ישכילו ויבינו לאחריתם ויקיימו (אבות ב, ב) טוב תורה עם דרך ארץ. ודורשי רשומות נתנו סימן, ג' אז כתיבי, (יהושע א, ח) אז תשכיל, (שם) אז תצליח, אז תישן (אולי צ"ל ישנתי א"ז ינוח לי, איוב ג, יג). לחלק היום שהוא כ"ד שעות לג' חלקים, ח' שעות יהיו קודש ליי' תורה ותפילה, וסימן א"ז תשכיל, אז בגימטריא ח', דהיינו ח' שעות ישכיל שהוא עסק התורה. וח' שעות יעסוק במשא ומתן, וסימנך א"ז תצליח. וח' שעות ישן, וסימנך א"ז תישן. אמנם באלו ח' שעות שעוסק בתורה ובתפילה, ישיש וישמח בהם ביותר שמחה רוחניות דביקות בהש"י, כי אלו הח' שעות הם קודש לה', וסימנך (ברכות ק"ש דשחרית) המלך המרומם לבדו מאז, כלומר מאז אחד לבדו, דהיינו אז תשכיל מזה התרוממות המלך: