מדרש על איוב 3:25

(דף ס) תנו רבנן מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר (תהלים קיב ז) משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה׳. אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש ומסיפיה לרישיה מדריש. מרישיה לסיפיה מדריש משמועה רעה לא יירא מאי טעמא משום דנכון לבו בטוח בה׳. מסיפיה לרישיה מדריש נכון לבו בטוח בה׳ משמועה רעה לא יירא. ההוא תלמידא דהוה שקיל ואזיל אבתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון חזייא דקא מפחיד א״ל חטאה את דכתיב (ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים א״ל והא כתיב (משלי כח יג) אשרי אדם מפחד תמיד א״ל ההוא בדברי תורה כתיב. יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח א״ל יסורי קא בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה דכתיב (איוב ג כה) כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי. א״ל והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בד״ת כתיב:

לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן שמא יגרום החטא ויתקיימו דבריו לרעה, שנאמר גם אני אבחר בתעלוליהם ומגורותם וגו׳ וכתיב כי פחד פחדתי ויאתינו (איוב ג׳ כ״ה).

וַיָּבֹא עֲמָלֵק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ג, כה): לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נַחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז. לֹא שָׁלַוְתִּי, מִבָּבֶל. וְלֹא שָׁקַטְתִּי, מִמָּדַי. וְלֹא נַחְתִּי, מִיָּוָן. וַיָּבֹא רֹגֶז, בֶּאֱדוֹם. דָּבָר אַחֵר, לֹא שָׁלַוְתִּי, מִגְּזֵרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגָּזַר פַּרְעֹה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יד): וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, וְהֶעֱמִיד לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל, זוֹ מִרְיָם, עַל שֵׁם הַמֵּרוּר. וְלֹא שָׁקַטְתִּי, מִגְּזֵרָה שְׁנִיָּה (שמות א, טז): אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל, זֶה אַהֲרֹן, עַל שֵׁם הַהֵרָיוֹן. וְלֹא נַחְתִּי, מִגְּזֵרָה שְׁלִישִׁית שֶׁגָּזַר וְאָמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל, עַל שֵׁם הַמַּיִם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, י): כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, וַיָּבֹא רֹגֶז, זֶה עֲמָלֵק.