מדרש על איוב 33:3

ולפי שמצות חמץ חמורה היא וחייבין עליו מלקות בפחות מכזית וכרת בכזית, לכך שנו במשנתם להתחיל לחפש אחריו כדי להשבית מלילי ארבעה עשר. דתנן אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר וכו'. ובעינא בגמרא מאי אור, רב הונא אמר נגהי, רב יהודה אמר לילי, וקא סלקא דעתי דמאן דאמר נגהי אורה ממש, דכתיב ויקרא אלהים לאור יום (בראשית א ה), ומותבינן ומשנינן ואסיקנן הלכתא דבין רב הונא ובין רב יהודה אור אורתא הוא, דהיינו לילי, ולא פליגי מר כי אתריה, ומר כי אתריה, באתרא דרב הונא קרי נגהי, כדכתיב ולנוגה הירח לא יאיר לך וגו' (ישעיה ס יט), וכתיב [ונגה] כאור תהי' (חבקוק ג ד). באתרא דרב יהודה קרו לילי כפירושי', ותנא מאי טעמה לא תני לילי כפירושי', משום דאתחיל ליה לישנא מעליא, כגון הנהו דקרו לסמיא סגי נהור. תנא דבי ר' ישמעאל לעולם יספר אדם בלשון כבוד, שהרי בזב קראו מרכב, משום דדרכו של איש לרכוב, ובאשה קראו מושב, דכתיב וכל אשר תשב עליו יטמא (ויקרא טו כ), לפי שמרכב הוא פיסוק רגלים, ודרך גנאי הוא להזכיר פיסוק הרגלים גבי אשה במקום שאפשר להזכיר בלשון כבוד, והאי דכתיב ותרכבנה על הגמלים (בראשית כד סא), משום ביעתותא דגמלא שמא תפול, וכן מפורש באיוב כי יאלף עונך ביך ותבחר לשון ערומים (איוב טו ה), אמרו לו חוטא אתה שאין אתה מספר בלשון כבוד כלפי בוראך, ויש לך לבחור לשון ערומים, שיש בהם ערמומית והשכל לספר בלשון כבוד ולפתות את בוראם, ואפילו במילי דרבנן נמי צריך לספר בלשון כבוד, שנאמר ודעת שפתי ברור מללו (איוב לג ג), כבר הברור מתוך הצרורות:

תפלה למשה איש האלקים. בטרם הרים יולדו ותחולל. תשב אנוש עד דכא. כנגד ראובן (דברים לג ו) יחי ראובן. (תהלים צא א) יושב בסתר עליון. כנגד שבטו של לוי שהיה יושב בצל העזרות. (שם צב א) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות. כנגד שבטו של יהודה שנאמר (בראשית כט לה) הפעם אודה את ה'. (שם צג א) ה' מלך גאות לבש. כנגד שבטו של בנימין שהוא יושב בצלו של הקב"ה. (שם צד א) אל נקמות ה'. כנגד שבטו של גד שאליהו זכור לטוב עומד ממנו שהוא עתיד לגדע משתיתו של עכו"ם. (שם צה א) לכו נרננה לה'. כנגד שבטו של יששכר שהוא עוסק ברננה של תורה. אמר רבי יהושע בן לוי עד כאן שמעתי מכאן ואילך אתה מחשב לעצמך. אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא כל הנביאים היו מתנבאין ולא היו יודעין מה היו מתנבאין אלא משה וישעיה בלבד. משה אמר (דברים לב ב) יערוף כמטר לקחי. וישעיה אמר (ישעיה ח יח) הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'. אמר רבי יהושע הכהן אף אליהוא היה מתנבא ולא היה יודע שנאמר (איוב לג ג) ודעת שפתי ברור מללו. אמר ר' אלעזר בשם רבי יוסי אף שמואל רבן של נביאים היה מתנבא ולא היה יודע שנאמר (שמואל-א יב יא) וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח. ואותי לא נאמר אלא ואת שמואל. שלא היה יודע מה היה מתנבא. אמר רבי לוי בשם רבי חנינא אחד עשר מזמורים שאמר משה בטכסיס של נבואה אמרן. ולמה לא נכתבו בתורה. אלו דברי תורה ואלו דברי נבואה ואין מפסיקין בין דברי תורה לדברי נבואה: