מדרש על איוב 40:16

סג אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאַף לִוְיָתָן [נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן], זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵא נִזְקָקִין זֶה לָזֶה, מַחֲרִיבִין (את) כָּל הָעוֹלָם [כֻּלּוֹ]. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? סֵרַס אֶת הַזָּכָר וְהָרַג (את) הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ז:א׳) "וְהָרַג אֶת הַתַּנִין אֲשֶׁר בַּיָּם". וְאַף בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף, זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵא נִזְקָקִין זֶה עִם זֶה, מַחֲרִיבִין (את) כָּל הָעוֹלָם [כֻּלּוֹ]. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? סֵרַס אֶת הַזָּכָר וְצִנֵּן (את) הַנְּקֵבָה, וְשִׁמְּרָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב מ׳:ט״ז) "הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ". "הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו", זֶה זָכָר, "וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ", זוֹ נְקֵבָה. הָתָם נַמִּי לִיסַרְסֵיהּ לַזָּכָר וְלִיצַנְּנָהּ לַנְּקֵבָה? דָּגִים פְּרִיצֵי. וְלִיעָבִיד אִיפְּכָא? אִי בָּעִית אֵימָא: (מלחה דנוקבתא עדיף) [נְקֵבָה, מָלְחָה מְעַלֵי]. אִי בָּעִית אֵימָא: כֵּיוָן דִּכְתִיב: (תהילים ק״ד:כ״ו) "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֵק בּוֹ", בַּהֲדֵי נְקֵבָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא. הָכָא נַמִּי לִמְלְחָה לִנְקֵבָה? כַּוְרָא מְלִיחָא, מְעַלֵי, בִּשְׂרָא מְלִיחָא, לָא מְעַלֵי. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראֹת אֶת הָעוֹלָם, אָמַר לוֹ לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּתַח פִּיךָ וּבְלַע כָּל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיִּי שֶׁאֶעֱמֹד בְּשֶׁלִּי. [מִיָּד] בָּעַט בּוֹ וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כ״ו:י״ב) "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁמַע מִינָהּ: שַׂר שֶׁל יָם, 'רַהַב' שְׁמוֹ. וְאִלְמָלֵא מַיִם מְכַסִּים אוֹתוֹ, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו י״א:ט׳) "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". אַל תִּקְרִי: "לַיָּם מְכַסִּים", אֶלָּא "לְשַׂרָהּ שֶׁל יָם מְכַסִּים".

א״ר יהודה אמר רב כל מה שברא הקב״ה בעולמו זכר ונקבה בראם ואף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין את כל העולם מה עשה הקב״ה סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (ישעיה כז א) והרג את התנין אשר בים, ואף בהמות בהררי אלף זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין את כל העולם מה עשה הקב״ה סירס את הזכר וצינן את הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (איוב מ טז) הנה נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו. הנה נא כחו במתניו זה זכר ואונו בשרירי בטנו זו נקבה התם נמי לסרסיה לזכר וליצננה לנקבה הכא נמי למלחה לנקבה כוורא מליחא מעלי בשרא מליחא לא מעלי: