מדרש על איוב א:15

יתיב ההוא מרבנן קמיה דרב שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה אמר ליה עליך אמר קרא (איוב א א) איש היה בארץ עוץ איוב שמו אמר ליה אלא מעתה (ש״ב יב ג) ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה וגו׳ מי הוה אלא משל בעלמא הוא הכי נמי משל בעלמא הוא אמר ליה אם כן שמו ושם עירו למה לי. ר׳ יוחנן ור׳ אלעזר דאמרי תרווייהו איוב מעולי גולה היה ומדרשו בטבריה היה. מיתיבי ימי שנותיו של איוב משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שעה שיצאו (ע״ב) אימא כמשעה שנכנסו ועד שעה שיצאו. מיתיבי שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם בלעם ואביו. ואיוב ואליפז התימני. ובלדד השוחי. וצופר הנעמתי. ואליהוא בן ברכאל הבוזי. וליטעמיך אליהוא בן ברכאל הבוזי ה״נ דלא מישראל הוה והא כתיב ממשפחת רם אלא איתנבויי איתנבי לאומות העולם אטו כולהו נביאי מי לא נתנבאו לאומות העולם כולהו נביאי עיקר נביאותייהו בישראל הני עיקר נביאותייהו לאומות העולם. מיתיבי חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו ולא בא לעולם אלא לקבל שכרו באו עליו יסורין התחיל מחרף ומגדף כפל לו הקב״ה שכרו בעולם הזה כדי לטורדו מן העולם הבא תנאי היא דתניא רבי אלעזר אומר איוב בימי שפוט השופטים היה שנאמר (איוב כז יב) הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו איזהו דור שכולה הבל הוי אומר זה דורו של שפוט השופטים. ר׳ יהושע בן קרחה אומר איוב בימי אחשורוש היה שנאמר (שם מב טו) ולא נמצאו נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ איזהו דור שנתבקשו נשים יפות הוי אומר זה דורו של אחשורוש. ואימא בימי דוד דכתיב ביה (מ״א א ג) יבקשו לאדוני המלך נערה יפה התם בכל גבול ישראל הכא בכל הארץ. ר׳ נתן אומר איוב בימי מלכת שבא היה שנאמר (איוב א טו) ותפול שבא ותקחם. וחכמים אומרים בימי כשדים היה שנאמר (שם) כשדים שמו שלשה ראשים. ויש אומרים בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא וכולהו תנאי סבירא להו דאיוב מישראל הוה לבר מי״א דאי סלקא דעתך מעכו״ם היה בתר דשכיב משה מי שרתה שכינה על עכו״ם והא אמר מר בקש משה שלא תשרה שכינה על עכו״ם ונתן לו שנאמר (שמות לג ו) ונפלינו אני ועמך:

כו יָתִיב הַהוּא מֵרַבָּנָן קַמֵּיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְיָתִיב וְקָאָמַר: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, אֶלָּא מָשָׁל הָיָה. אָמַר לֵיהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: (איוב א׳:א׳) "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ". (אמר ליה) אֶלָּא מֵעַתָּה: (שמואל ב י״ב:ג׳) "וְלָרָשׁ אֵין כֹּל, כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה" וְגוֹ'. מִי הֲוָה? אֶלָּא מָשָׁל בְּעָלְמָא הוּא, הָכָא נַמִּי מָשָׁל בְּעָלְמָא. (אמר ליה) אִם כֵּן, שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ לָמָּה? (לי?) רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאַמְרֵי תַּרְוַויְהוּ: אִיּוֹב מֵעוֹלֵי גּוֹלָה הָיָה, (ומדרשו) [וּבֵית מִדְרָשׁוֹ] בִּטְבֶרְיָה הָיָה. מֵיתִיבִי: יְמֵי שְׁנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב, מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְעַד שָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ. אֵימָא: כְּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ וְעַד שָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ. מֵיתִיבִי: שִׁבְעָה נְבִיאִים נִתְנַבְּאוּ לַגּוֹיִים וְאֵלּוּ הֵן: בִּלְעָם וְאָבִיו, וְאִיּוֹב וְאֶלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וֶאֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי. [אָמַר לֵיהּ]: וְלִיטַעֲמִיךְ, אֱלִיהוּא בֶּן בַּרַכְאֵל, (הבוזי הכא נמי) דְּלָאו מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה? [וְהָא כְּתִיב: "מִמִּשְׁפַּחַת רָם"], אֶלָּא אִיתְנַבּוּיֵי אִיתְנַבִּי לַגּוֹיִם, הָכָא נַמִּי אִיּוֹב אִיתְנַבּוּי אִיתְנַבִּי לַגּוֹיִם. אַטוּ כּוּלְּהוּ נְבִיאֵי, מִי לָא אִיתְנַבִּיאוּ לַגּוֹיִים? כּוּלְּהוּ נְבִיאֵי, עִקָּר נְבִיאוּתַיְהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, הַנֵי, עִקָּר נְבִיאוּתַיְהוּ בַּגּוֹיִים. מֵיתִיבִי: חָסִיד הָיָה בַּגּוֹיִים וְאִיּוֹב שְׁמוֹ, וְלֹא בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ. (באו) [הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא] עָלָיו יִסּוּרִין, הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, כָּפַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְטָרְדוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא. תַּנָאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כ״ז:י״ב-י״ג) "הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ", אֵי זֵהוּ דּוֹר שֶׁכֻּלּוֹ הֶבֶל? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם מב) "וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ", אֵיזוֹ דּוֹר שֶׁנִּתְבַּקְשׁוּ נָשִׁים יָפוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה דוֹרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְאֵימָא: בִּימֵי דָּוִד, דִּכְתִיב בֵּיה: (מלכים א א׳:ג׳) "וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה". הָתָם: (שם) "בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל", הָכָא "בְּכָל הָאָרֶץ". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי מַלְכַּת־שְׁבָא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב א׳:ט״ו) "וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִיּוֹב בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים". וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אִיּוֹב בִּימֵי יַעֲקֹב הָיָה, וְדִינָה בַּת יַעֲקֹב נָשָׂא, כְּתִיב הָכָא: (שם ב) "כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי", וּכְתִיב הָתָם: (בראשית ל״ד:ז׳) "כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל". וְכוּלְּהוּ תַּנָאֵי סְבִירָא לְהוּ, דְּאִיּוֹב מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה, לְבַר מִיֵּשׁ אוֹמְרִים. דְּאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ מֵהַגּוֹיִים הֲוָה, בָּתַר דְּשָׁכִיב מֹשֶׁה מִי שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל הַגּוֹיִים? וְהָא אָמַר מַר: בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל הַגּוֹיִם, וְנִתָּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ג:ט״ז) "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ".

וַיָּמֻתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן (רות א, ה), רַבִּי חוּנְיָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי אָבִין וְרַבִּי זַבְדָא חֲתָנֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי, לְעוֹלָם אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים פּוֹרֵעַ מִן הַנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מֵאִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יד): וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת, אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֵין דּוּגְמָא שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, (עמוס ט, יג): וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר (איוב א, טו): וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא יָצְאוּ מִכְּפַר קְרִינוֹס וְהָלְכוּ כָּל הָאֲבוֹלִין עַד מִגְדַּל צַבָּעִים וּמֵתוּ שָׁם, (איוב א, טו): וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא רַק מִעוּט, אַף הוּא מְשֻׁבָּר וּמֻלְּקֶה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְבַדִּי, (איוב א, טז): עוֹד זֶה מְדַבֵּר, אַף הוּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר בְּשׂוֹרָתוֹ מִיָּד מֵת. (איוב א, יז): עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלשָׁה רָאשִׁים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אִיּוֹב הִתְחִיל מְגַיֵּס חֵילוֹתָיו לַמִּלְחָמָה, אָמַר כַּמָּה חֲיָלוֹת אֲנִי יָכוֹל לְחַיֵּל, כַּמָּה גְּיָסוֹת אֲנִי יָכוֹל לְגַיֵּס, וְהָאֻמָּה בְּזוּיָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם (ישעיה כג, יג): הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה, הַלְּוַאי לֹא הָיָה בָּא לְהַפִּיל אֵימָתוֹ עָלַי, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לוֹ (איוב א, טז): אֵשׁ הָאֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר מִן הַשָּׁמַיִם הוּא, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, (איוב לא, לד): וָאֶדֹּם לֹא אֵצֵא פָתַח, מִיָּד (איוב ב, ח): וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ. אַף בְּמִצְרַיִם כָּךְ הָיָה (תהלים קה, לג): וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וְאַחַר כָּךְ (תהלים עח, מח): וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וְאַחַר כָּךְ (תהלים עח, נא): וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם. וְאַף בִּנְגָעִים כֵּן, בַּתְּחִלָּה הֵן בָּאִין עַל בֵּיתוֹ, אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, הֲרֵי הֵן טְעוּנִין חֲלִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, מ): וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ. אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, טְעוּנִין נְתִיצָה. חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, בָּאִים עַל הַבְּגָדִים וּטְעוּנִים כִּבּוּס. חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, טְעוּנִין קְרִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, נו): וְקָרַע אֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד. אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, טְעוּנִין שְׂרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, נב): וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד. אַחַר כָּךְ הֵן בָּאִין עַל גּוּפוֹ, אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב וְאִם לָאו, יוֹצֵא וּבָא. אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. וְאַף בְּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן כָּךְ הָיָה, בַּתְּחִלָּה מֵתוּ סוּסֵיהֶם, חֲמוֹרֵיהֶם, גְּמַלֵּיהֶם, וְאַחַר כָּךְ, וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ, וְאַחַר כָּךְ, וַיָּמֻתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. וַתִּשָּׁאֶר הָאִשָּׁה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא נֶעֶשְׂתָה שְׁיָרֵי שְׁיָרִים.