תלמוד על איוב א:15

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךְ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זָכַּיי כול׳. אֵימָתַי הָיָה אִיּוֹב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיהוּ הָיָה. הָדָא הִיא דִּכְתִיב אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. וּכְתִיב אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ. רִבִּי אַבָּא אָמַר. בִּימֵי אָבִינוּ יַעֲקֹב. וְדִינָה הָֽיְתָה אִשְׁתּוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי. וּכְתִיב כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי לֵוִי אָמַר. בִּימֵי הַשְּׁבָטִים הָיָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר. בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם הָיָה וּבַעֲלִייָתָן מֵת. מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁבָּא זְאֵב וְנִזְדַּװֵג לְצֹאנוֹ. מַה עָשָׂה. הֶעֱמִיד תַּייִשׁ אֶחָד לְנֶגְדּוֹ. הָדָא הוּא דִכְתִיב. יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵינִי. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אִיּוֹב מֵעַבְדֵי פַרְעוֹ הָיָה וּמִגְדוֹלֵי פַמִילִייָא שֶׁלּוֹ הָיָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב הַיָּרֵא אֶת דְּבַר י֙י וגו׳. וּכְתִיב בֵּיהּ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב הֵן אַתֶּם כּוּלְּכֶם חֲזִיתְם וְלָמָּה זֶה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ. חֲזִיתֶם מַעֲשֶׂה דוֹרִי. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים מַעֲשֵׂר בְּגָרְנוֹת. אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל־גָּרְנוֹת דָגָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. בִּימֵי מַלְכַת שְׁבָא הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִקָּחֵם. רִבִּי נָתָן אָמַר. בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר. בִּימֵי אֲחַשְׁוֶרוֹשׁ הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר יְבַקְּשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה. וּכְתִיב וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים כִּבְנוֹת אִיּוֹב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וְיִשְׂרָאֵל הָיָה. לְפוּם כֵּן רִבִּי יוֹחָנָן לָמַד מִמֶּנּוּ הִילְכוֹת אֶבֶל. וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִקְרַע אֶת מְעִילוֹ. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִכָּאן שֶׁאָבֵל צָרִיךְ לִקְרוֹעַ מְעוּמָּד. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. הָיָה לִי בְעוֹלָמִי גוֹי אֶחָד צַדִּיק וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וּפְטָֽרְתִּיו מֵעוֹלָמִי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִחְיוֹת. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיבוּ הָיָה. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא הוּא הָיָה וִייסוּרִין לֹא הָיוּ. וְלָמָּה נִכְתְּבוּ עָלָיו. אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאִילּוּלֵי בָאוּ עָלָיו הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בָּהֵן.

איתיביה אלו הם אונסין ששומר שכר פטור עליהן כגון (איוב א, טו) ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב אמר ליה התם בחזני מתא