מדרש על אסתר 1:6

חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת (אסתר א, ו), תִּרְגֵּם עֲקִילַס אַיְירִינוֹן קַרְפַּסִּינוֹן, וְרַבִּי בֵּיבַי אָמַר טַיְינוֹן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּגָדִים שֶׁבְּנֵי חוֹרִין לוֹבְשִׁין. אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בּוֹא וּרְאֵה טַלִּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע מָה הוּא, שֶׁהַכֹּל מַפְקִיעִין בְּחַבְלֵי צֶמֶר וּבְחַבְלֵי פִּשְׁתָּן, וְרָשָׁע זֶה בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן. עַל גְּלִילֵי כֶסֶף, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, חַד אָמַר נִגְלָלִין הָיוּ כְּוִילוֹן זֶה שֶׁל אָרוֹן. וָחֳרִינָא אֲמַר נִקְפָּלִין הָיוּ כְּקֶלַע זוֹ שֶׁל סְפִינָה. וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ, אָמַר רַבִּי לֵוִי הַמֶּחְצָב הַזֶּה לֹא נִגְלָה לִבְרִיָּה אֶלָּא לְמַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַזֹּאת. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (דברי הימים א כט, ב): וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב, שְׁלֹמֹה הָיָה נוֹתֵן מַרְגָּלִית מִכָּאן וּמַרְגָּלִית מִכָּאן וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ בָּאֶמְצַע. וְנוֹחַ הָיָה לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ עַמּוּדִים שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, מִלְּהָבִיא עַמּוּדִים שֶׁל שַׁיִּשׁ מִפְּרַק אוֹנְסִין לְמָדַי. וְאִם תֹּאמַר דַּהֲווֹ זָמְרִין, אָמַר רַבִּי מַתָּנָה אֲנִי יָשַׁנְתִּי עַל פִּרְחוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, וְהָיָה מְלֹא קוֹמָה וּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם.

מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הָרָאוּי לְכֶסֶף לַכֶּסֶף, הָרָאוּי לְזָהָב לַזָּהָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה אִם כֵּן נִמְצֵאתָ מַכְנִיס שִׂנְאָה בִּסְעוּדַת אוֹתוֹ רָשָׁע, אֶלָּא שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ וְהָיוּ מְצֻפִּים בְּזָהָב. וְרַבִּי תַּחְלִיפָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר שֶׁל זָהָב הָיוּ, וְהָיוּ מְכֻפָּתִין בִּכְפָאתִין שֶׁל כֶּסֶף. וּשְׁמוּאֵל אָמַר הַגָּשִׁישׁ הַחִיצוֹן שֶׁל זָהָב, וְהַפְּנִימִי שֶׁל כֶּסֶף.

עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ, אָמַר רַב נַחְמָן בּוֹא וּרְאֵה שַׁלְוָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע מָה הוּא, שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ רָצוּף בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת, רַבִּי נִיסָא דְּקֵיסָרִי אָמַר לְמַרְגָּלִית שֶׁהִיא אֲהוּבָה עַל בַּעְלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְמַרְגָּלִית שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת בַּעְלָהּ לַחֵרוּת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כה, י): וּקְרָאתֶם דְּרוֹר. וְדַר, אָמַר רַב הוּנָא אִית אֲתַר דְּצָוְוחִין לְמַרְגָּלִיתָא דּוּרָה. וְסֹחָרֶת. רַבִּי בֵּיבָא בַּר אֲבוּנָא אָמַר פְּרַקְמַטְיָא נְפַקַת. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית כג, טז): עֹבֵר לַסֹּחֵר.