מדרש על אסתר 3:2

אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה (אסתר ב, ה), אִישׁ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מָרְדֳּכַי שָׁקוּל בְּדוֹרוֹ כְּמשֶׁה בְּדוֹרוֹ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד, מַה מּשֶׁה עָמַד בַּפֶּרֶץ, דִּכְתִיב (תהלים קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ וגו', אַף מָרְדֳּכַי כֵּן, דִּכְתִיב (אסתר י, ג): דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ. מַה מּשֶׁה לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ד, ה): רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, אַף מָרְדֳּכַי כֵּן, דִּכְתִיב (אסתר ט, ל): דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, וּכְתִיב (משלי כג, כג): אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי. הָרְשָׁעִים קוֹדְמִין לִשְׁמָן, (שמואל א כה, כה): נָבָל שְׁמוֹ, (שמואל ב כ, כא): שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדֵם לָהֶם (שופטים יג, ב): וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ קִישׁ, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ שָׁאוּל, (שמואל א א, א): וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה, (רות ב, א): וּשְׁמוֹ בֹּעַז. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, לְפִי שֶׁדּוֹמִין לְבוֹרְאָן, דִּכְתִיב (שמות ו, ג): וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. יְהוּדִי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יְהוּדִי, וַהֲלֹא יְמִינִי הוּא, לְפִי שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד כָּל בָּאֵי עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. וְכִי קַנְתְּרָן הָיָה וְעוֹבֵר עַל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כְּשֶׁצִּוָּה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְהָמָן, חָקַק עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל לִבּוֹ, וְנִתְכַּוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּחֲווּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה הָמָן שֶׁאֵין מָרְדֳּכַי מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּמָרְדֳּכַי אוֹמֵר לוֹ יֵשׁ אָדוֹן הַמִּתְגָּאֶה עַל כָּל גֵּאִים, הֵיאַךְ אֲנִי מַנִּיחוֹ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּלְפִי שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא יְהוּדִי, לוֹמַר יְהוּדִי יְחִידִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּאַבְרָהָם בְּדוֹרוֹ, מָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מָסַר אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְהֶחֱזִיר וְהִכִּיר לַבְּרִיּוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, אַף מָרְדֳּכַי בְּיָמָיו הִכִּירוּ הַבְּרִיּוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ח, יז): וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים, וְיִיחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקִדְּשׁוֹ, וּלְפִיכָךְ נִקְרָא יְהוּדִי, דִּכְתִיב: אִישׁ יְהוּדִי, אַל תִּקְרֵי יְהוּדִי אֶלָּא יְחִידִי.

וְכָל עַבְדֵּי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וגו' (אסתר ג, ב), רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא פָּתַח (תהלים קמ, ו): טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מְצוּדָה פָּרְשׂוּ לִי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְהַפִּילֵנִי, אוֹמְרִים לִי עֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אִם אֲנִי שׁוֹמַעַת לָהֶם נֶעֱנַשְׁתִּי, וְאִם אֵין אֲנִי שׁוֹמַעַת לָהֶם הֵן הוֹרְגִין אוֹתִי. מָשָׁל לִזְאֵב שֶׁצָּמָא לַמַּיִם וּפָרְשׂוּ לוֹ מְצוּדָה עַל פִּי הַמַּעְיָן, אָמַר אִם אֵרֵד לִשְׁתּוֹת הֲרֵינִי נִצּוֹד, וְאִם לֹא אֵרֵד הֲרֵינִי מֵת בַּצָּמָא.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתַב גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב (ויקרא כה, מז): וְכִי תַשִֹּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וגו', יַד גֵּר וְתוֹשָׁב זֶה הָמָן, שֶׁנִּתְגַּדֵּל וְנִתְעַשֵּׁר. וְהִשִֹּׂיגָה יָדוֹ, לִשְׁקֹל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף, וְנִקְרָא גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְהָיָה גָּר בְּמָדַי וּפָרָס. (ויקרא כה, מז): וּמָךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ דַּלִּים וּמָכִים. (ויקרא כה, מז): וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב, שֶׁמְּכָרָם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהָמָן לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. (ויקרא כה, מז): אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן. (ויקרא כה, מז): אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ, שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיָּדוֹ וְהִצִּילָם מִגְּזֵרָתוֹ וּפְדָאָם. (ויקרא כה, מז): אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ, זֶה מָרְדֳּכַי דִּכְתִיב בֵּיהּ: וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו. (ויקרא כה, מז): אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ, זוֹ אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה בַּת דֹּדוֹ, וְנִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדֶיהָ. (שמות יז, יד): כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, מָחֹה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶמְחֶה לָעוֹלָם הַבָּא. אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק זֶה הָמָן, קְרִי בֵיהּ זָכָר עֲמָלֵק. וְאַף יַעֲקֹב אָבִינוּ רְמָזָהּ בְּבִרְכַּת הַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, זֶה שָׁאוּל שֶׁהָיָה בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה תְּחִלָּה לַמְּלָכִים, וְהָיָה מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, וְהִכָּה אֶת עֲמָלֵק וּבָזַז אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. (בראשית מט, כז): וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זֶה מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁעָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעֶרֶב, וְחִלְּקוּ שָׁלָל שֶׁל הָמָן שֶׁנִּמְשַׁל לִזְאֵב, שֶׁהֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד הַזְּאֵב, אֵלּוּ מַלְכֵי מָדַי וּפָרַס שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִזְאֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, ה): וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב. תַּמָּן אָמְרִין אֵלּוּ מַלְכֵי מָדַי וּפָרַס שֶׁאוֹכְלִין כְּדֹב וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדֹב וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדֹב. הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגְדָּן מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב בֵּיהּ: זְאֵב יִטְרָף.