מדרש על אסתר 4:12

ר' יוסי אומר, איסטרטלטס היה המן וכתב אגרות פתקין והפיל גורלות על המזלות לידע בין יום ליום בין חדש לחדש בין מזל למזל, שנאמר הפיל פור הוא הגורל, וכתב אגרות ושלח בכל המדנות להשמיד להרוג את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים בשלשה עשר לחדש אדר ביום שלישי במזל אריה, ושמע מרדכי וקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ויצא ברחוב העיר, שנאמר ומרדכי ידע, והיה צועק ובוכה ואומר לפני הב"ה רבון כל העולמים נשבעת לאבותינו להרבות את זרעם כככבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ועתה נתת אותנו כצאן לטבחה, זכור לאברהם ליצחק וליעקב אשר נשבעת להם בך להרבות את זרעם כככבי השמים, שמעה אסתר ותשש כחה, שנאמר ותתחלחל המלכה מאד, שלחה וקראה להתך נאמן ביתה לידע מה נעשה למרדכי, ויצא התך למרדכי ויגד לו את הדבר, ונכנס התך והגיד לאסתר, וראה המן יוצא ובא להתך והרגו, ולא מצאה אסתר איש נאמן אחר לשלוח אותו אל מרדכי, ואמרה היא בנפשה לבא אל מרדכי שנאמר ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי, אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, ואלו הן י"ג בניסן י"ד בניסן ט"ו בניסן, אמר לה מרדכי והלא יום שלישי הוא יום ראשון של פסח, אמרה לו זקן שבישראל ואתה ראש לסנהדרין ואתה אומר דבר זה, ואם אין ישראל לעשות הפסח למי הוא פסח, ושמע מרדכי את דבריה והודה לה מרדכי ועשה לה כל אשר צותהו, שנאמר ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר, מה הוא לשון ויעבור מרדכי, מלמד שעבר יום ראשון של פסח בלא אכילה ושתיה, ביום השלישי לבשה אסתר בגדי מלכות ושלחה וקראה למלך ולהמן לסעודה שעשתה בחמשה עשר בניסן, כיון שאכלו ושתו אמר המן בלבו המלך מגדל אותי והמלכה מרוממת אותי ואין גדול ממני בכל מלכותו, ושמח בלבו הרבה מאד, שנאמר ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב.