מדרש על אסתר 4:13

דבר אחר אילת. זהו שאמר הכתוב (מיכה ז ח) אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך ה' אור לי. אמר דוד למנצח למי שהוא קופץ כאיל ומאיר לעולם בשעת חשכה. ואימתי הוא מאיר בלילה. אף על פי שהוא לילה יש בו אור הלבנה והכוכבים. ואימתי הוא חושך מעלות השחר הלבנה והכוכבים נכנסין והמזלות הולכין להם ואותה שעה אין חשך גדול מזה. והקב"ה באותה שעה מעלה את השחר מתוך החשך ומאיר לעולם. (דבר אחר על אילת השחר. למי שהוא קופץ כאיל ומאיר הוי על אילת השחר). וכן הוא אומר באסתר כל הפרשה עד (אסתר ד יג) אל תדמי בנפשך. אל תאמרי בנפשך בשביל שאני מלכה אני נכשלת. (שם יד) אם החרש תחרישי בעת הזאת וגו' ומי יודע אם לעת כזאת הגעת. מכאן אתה למד שלא יהא אדם דוחה בשתי ידיו אלא דוחה בימין ומקרב בשמאל. לכך (שם) ומי יודע אם לעת כזאת. (שם טז) וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו. וכי יש אדם צם ואוכל ושותה ולמה אמרה כן. אלא אמרה צומו עלי על שאכלתם ושתיתם מאותה סעודה של אחשורוש. זה שהמשל אומר הא קורא והא קולתא אכלתון בקורא ליקתון בקולתא. יכול יהו צמים שלשה ימים ושלשה לילות ולא היו מתים. אלא מפסיק מבעוד יום. ולמה שלשה ימים לפי שאין הקב"ה מניח את הצדיקים בצרה יותר משלשה ימים. וכן רחב אומרת לשלוחי יהושע אין לכם להצטער אלא שלשה ימים שנאמר (יהושע ב טז) ונחבתם שמה שלשה ימים. וכן את מוצא ביונה (יונה ב א-יא) ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים. ויאמר ה' לדג. וכן הושע אומר (הושע ו ב) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו. לכך גזרה שלשה ימים. לכך נאמר על אילת השחר. שהביאה השחר מתוך החשך. אלי אלי. יום ראשון אמרה אלי ויום שני כן. יום שלישי צעקה בקול גדול ואמרה למה עזבתני: