מדרש על אסתר 9:22

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל מוֹדִים בַּעֲצֶרֶת, דְּבָעִינָן נַמִּי 'לָכֶם', מַאי טַעְמָא? יוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה הוּא. אָמַר רַבָּה: הַכֹּל מוֹדִים בְּשַׁבָּת, דְּבָעִינָן נַמִּי 'לָכֶם', מַאי טַעְמָא? (ישעיהו נ״ח:י״ג) "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג". אָמַר רַב יוֹסֵף: הַכֹּל מוֹדִים בְּפוּרִים, דְּבָעִינָן נַמִּי 'לָכֶם'? מַאי טַעְמָא? (אסתר ט׳:כ״ב) "יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה", כְּתִיב בֵּיהּ. מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא, כּוּלֵיהּ שַׁתָּא הֲוָה יָתִיב בְּתַעֲנִיתָא, לְבַר מֵעֲצַרְתָּא, וּפוּרְיָא, וּמַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי.

(ע״ב) תניא ר׳ אליעזר אומר אין לו לאדם ביו״ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. אמר ר׳ יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו. כתוב אחד אומר(דברים טז ח) עצרת לה׳ אלהיך וכתוב אחד אומר (במדבר כט לה) עצרת תהיה לכם ר׳ אליעזר סבר או כולו לה׳ או כולו לכם, ור׳ יהושע סבר חלקהו חציו לה׳ וחציו לכם. אמר ר׳ אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא. אמר רבה הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם מאי טעמא (ישעיה נח יג) וקראת לשבת עונג. אמר רב יוסף הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם מ״ט (אסתר ט כב) ימי משתה ושמחה כתיב ביה. מר בריה דרבינא כוליה שתא הוה יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופורייא ומעלי יומא דכפורי, עצרת יום שניתנה בו תורה, פוריא ימי משתה ושמחה כתיב, מעלי יומא דכיפורי דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש, וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין. אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו מעלה עליו הכתוב כאלו מתענה תשיעי ועשירי: