מדרש על אסתר ב:16

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמז, כ): לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וְכֵן (תהלים קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אִשָּׁה רִאשׁוֹנָה וְלֹא כָתַב לָהּ כְּתֻבָּה, גֵּרְשָׁהּ וְלֹא כָתַב לָהּ גֵּט, כָּךְ לַשְּׁנִיָּה וְלַשְּׁלִישִׁית וְלֹא הָיָה כוֹתֵב לָהֶם כְּתֻבָּה וְלֹא גֵט, אֶלָּא מֶה עָשָׂה רָאָה עֲנִיָּה יְתוֹמָה בַּת אָבוֹת בִּקֵּשׁ לִטֹּל אוֹתָהּ, אָמַר לְשׁוֹשְׁבִינוֹ אַל תִּנְהַג בָּהּ כָּרִאשׁוֹנוֹת, זוֹ בַּת אָבוֹת הִיא, צְנוּעָה הִיא בְּמַעֲשֶׂיהָ וּכְשֵׁרָה, וּכְתֹב לָהּ כְּתֻבָּה בְּאֵי זֶה שָׁבוּעַ בְּאֵי זוֹ שָׁנָה בְּאֵי זֶה חֹדֶשׁ בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ בְּאֵיזוֹ אִיפַּרְכְיָּא, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּאֶסְתֵּר (אסתר ב, טז): וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא לְדוֹר הַמַּבּוּל וְלֹא כָתַב אֵימָתַי בְּרָאָן, הֶעֱבִירָן מִן הָעוֹלָם וְלֹא כָּתַב אֵימָתַי הֶעֱבִירָן, אֶלָּא (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וְכֵן לְדוֹר הַפְלָגָה וְכֵן לַמִּצְרִים לֹא הָיָה כוֹתֵב אֵימָתַי נִבְרְאוּ וְאֵימָתַי מֵתוּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֵינִי נוֹהֵג בְּאֵלּוּ כְּאוֹתָן הָרִאשׁוֹנִים, אֵלּוּ בְּנֵי אָבוֹת הֵם, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵךְ כְּתֹב לָהֶם בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ וּבְאֵיזוֹ שָׁנָה בְּאֵיזוֹ אִיפַּרְכִיָּא וּבְאֵיזֶה עִיר רוֹמַמְתִּי קַרְנָם וְנָתַתִּי לָהֶם תְּלוּי רֹאשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, הֲרֵי אִיפַּרְכִיָּא. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי מְדִינָה. בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, זוֹ שָׁנָה. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, זֶה הַחֹדֶשׁ. בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ, הֲרֵי נִכְתְּבָא אוֹפָטֶיָאה, לָמָּה (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמֶה עָשָׂה, וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ.

ד"א אם בחקותי [תלכו]. מה כתיב שם ונתתי משכני בתוככם (ויקר' כו יא), אם תקיימו את התורה, אני מניח את העליונים וארד ואשכון ביניכם, שכן כתיב ושכנתי בתוך בני ישראל (שמות כט מה), שעל מנת כן יצאו ישראל ממצרים שיעשו את המשכן ותשרה שכינה ביניהם שנאמר וידעו כי אני ה' אלהיהם וגו' לשכני בתוכם (שם שם מו), ואם יענו רצוני אין השכינה זזה מתוכם. אמר ר' אמי נתאוה הקב"ה שכשם שיש לו דירה למעלה, יהא לו דירה למטה, כי כן אמר לאדם הראשון אם זכיתה, כשם שאני מלך על העליונים, כך אני עושה אותך מלך על התחתונים, שנאמר ויקח ה' אלהים את האדם (בראשית ב טו), ואין ויקח אלא לשון עילוי, כשם שאתה אומר ותלקח אסתר אל המלך אחשורש (אסתר ב טז), ולא שמר המצוה אלא חטא, וכאשר חטא נסתלקה השכינה, וכיון שעמדו ישראל, אמר להם הקב"ה לא יצאתם ממצרים אלא על מנת שתעשו לי משכן, ואשרה שכינתי בתוככם, שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה ח), וכן אמרתי לשלמה, הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחקותי וגו', ושכנתי בתוך בני ישראל וגו' (מ"א ו' י"ב י"ג), ואם שוב תשובון [אתם ובניכם] מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם (שם ט ו), ומה אני עושה, והכרתי את ישראל מעל פני האדמה וגו' (שם שם ז'):

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ (תהלים קמז, כ). מָשָׁל לַמֶּלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה רִאשׁוֹנָה, לֹא כָּתַב לָהּ כְּתֻבָּה. גֵּרְשָׁהּ, לֹא כָּתַב לָהּ גֵּט. וְכֵן לַשְּׁנִיָּה, וְכֵן לַשְּׁלִישִׁית. לַזְּמַן רָאָה עֲנִיָּה אַחַת יְתוֹמָה בַּת טוֹבִים, צְנוּעָה בְּמַעֲשֶׂיהָ וּכְשֵׁרָה. בִּקֵּשׁ לִישָׂא אוֹתָהּ, אָמַר לְשׁוֹשְׁבִינוֹ, זוֹ אֲנִי רוֹצֶה לִישָׂא, וְאֵינִי נוֹהֵג בָּהּ כָּרִאשׁוֹנוֹת. זוֹ בַּת מְלָכִים, צְנוּעָה בְּמַעֲשֶׂיהָ וּכְשֵׁרָה הִיא. אֶכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה שָׁנָה בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ בְּכַמָּה לַחֹדֶשׁ בְּאֵיזוֹ אַפַּטְיָא, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּאֶסְתֵּר, וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׂבַע לְמַלְכוּתוֹ (אסתר ב, טז). בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפְלָגָה וְלַסְּדוֹמִיִּים וְלַמִּצְרִים וְלֹא כָּתַב אֵימָתַי בְּרָאָם וְאֵימָתַי הֶעֱבִירָם, אֶלָּא, בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ (בראשית ז, יא). וְכֵן לְדוֹר הַפְלָגָה וְלַסְּדוֹמִים וְלַמִּצְרִים. כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֵינִי נוֹהֵג בָּהֶם כְּרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. לְכָךְ כָּתוּב, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ בְּכַמָּה לַחֹדֶשׁ בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ בְּאֵיזֶה אַפַּטְיָא בְּאֵיזֶה מְדִינָה רוֹמַמְתִּי קַרְנָם וְכָתַבְתִּי לָהֶם תִּלּוּי רֹאשׁ. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, הֲרֵי אַפַּרְכֵי. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי הַמְּדִינָה. בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הֲרֵי יוֹם. בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, הֲרֵי שָׁנָה. בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, הֲרֵי נִכְתְּבָה אַפַּטְיָא שֶׁלָּהֶן. לָמָּה שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי (תהלים קמז, כ). וּמֶה עָשָׂה. הֵרִים רֹאשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ (שם קמח, יד).