מדרש על במדבר 4:3

כ״א) מבן שלשים שנה ומעלה וגו׳ כל הבא לעבוד (במדבר ד׳:ג׳) - לוי נולד שלישי לבטן, שלישי לשבטים, שלשים צדיקים לא יפסקו מן העולם. ד״א, מבן שלשים שנה וגו׳ - לוי, אות ראשון למ״ד וסופו יו״ד, הרי מ׳, היינו דכתיב ויהי עם ה׳ מ׳ יום ומ׳ לילה. וא"ו באמצע - ששה בסיון נתנו הדברות לישראל. וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום (מלכים א י״ט:ח׳) - לזכר מ׳ יום של מרגלים, שנאמר וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום (במדבר י״ג:כ״ה), וגם איפופסים (גזר דין) של עולם מ׳ יום, [כמו שנאמר ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה]. יקוו המים - כשם שביום השלישי נבראו מקואות למים ואח״כ נקוו (לשון אסיפה) המים למקום אחד, כך לוי נולד שלישי לשבטים, וכן אמר להם משה, מי לה׳ אלי ויאספו אליו כל בני לוי, ואומר אִסְפוּ לִי חֲסִידָי (תהלים נ׳ ה'). ד״א, יקוו המים אל מקום אחד - כולהו אצל אחד כמות משה, כהן גדול אחד ראש לכהונה, שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן (דברים י״ז:י״ב). לא היה הולך למלחמה אלא אחד, שנאמר וישלח אותם משה אלף למטה וגו׳ (במדבר ל״א:ו׳). כשבא קרח וכל עדתו לחלוק על משה ואמר כי כל העדה כלם קדושים, מה עשה לו הקב״ה? נתן להם ג׳ אפופסין ואלו הן: בליעה, שנאמר ותפתח הארץ את פיה; יציאה, שנאמר ואש יצאה וגו'; ומגפה, שנאמר ויהי המתים במגפה וגו׳. בליעה במאמר משה, שנאמר אם כמות כל האדם וגו׳, ואם בריאה יברא וגו׳; יציאה ביד אלעזר בן אהרן הכהן, שנאמר אמור אל אלעזר וגו', ובמגפה לא עמד פה אלא אהרן, שנאמר ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה - שלשה אפופסין.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר (במדבר ד, א), לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן, הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן לִכְלַל דִּבּוּר, שֶׁזֶּה כְּלַל שֶׁכָּל זְמַן שֶׁדִּבּוּר לַכֹּהֲנִים מַעֲשֶׂה לַכֹּהֲנִים. (במדבר ד, ב): נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', אֵינוֹ אוֹמֵר פְּקֹד, אֶלָּא נָשׂא אֶת רֹאשׁ, לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת, כְּשֶׁנִּמְנוּ לְהִתְמַנּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ קִבְּלוּ נְשִׂיאוּת. (במדבר ד, א): מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי, שֶׁמִּכָּל בְּנֵי לֵוִי לֹא חֲשׁוּבִים כִּבְנֵי קְהָת, וּמֵהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִם, וּלְפִי שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים, וְעוֹד שֶׁעֲבוֹדָתָן הָיְתָה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לְפִיכָךְ נִמְנוּ תְּחִלָּה, שֶׁאַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁמְנָאָן מִבֶּן חֹדֶשׁ לִפְדוֹת הַבְּכוֹרִים נִמְנוּ דֶּרֶךְ תּוֹלְדוֹתָם, גֵּרְשׁוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר קְהָת וְאַחַר מְרָרִי, אֲבָל כָּאן שֶׁמְנָאָן לְמַנּוֹתָן עַל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, לְפִי חֲשִׁיבוּת עֲבוֹדָתָן מְנָאָן, קְהָת, לְפִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הָאָרוֹן וְעַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, זָכָה לִמָּנוֹת תְּחִלָּה, וְאַחֲרָיו גֵּרְשׁוֹן, שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַיְרִיעוֹת וְעַל אֹהֶל מוֹעֵד, וְאַחֲרָיו מְרָרִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַקְּרָשִׁים וְעַל הַבְּרִיחִים וְעַל הָעַמּוּדִים וְעַל הָאֲדָנִים וְעַל הַיְתֵדוֹת. (במדבר ד, ג): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (במדבר ח, כד): מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים לְתַלְמוּד, מִבֶּן שְׁלשִׁים לַעֲבוֹדָה. (במדבר ד, ד): זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת וגו', לְפִי שֶׁזָּכָה קְהָת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן שֶׁהָיָה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לְכָךְ זָכוּ בָנָיו לִהְיוֹת עֲבוֹדָתָן קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.