מדרש על בראשית 14:23

פתח ר׳ נהוראי, כתיב בחדש השלישי (שמות י״ט), למה? לפי שהוא מזל אדם *(עי׳ פסיקתא רבתי פ״כ), מכל מזלות אין בהם מזל אדם אלא תאומים לבד, וכן הוא אומר שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה (שה״ש ד׳ ה'). כתיב ביום הזה באו מדבר סיני (שמות י״ט), ושם הוא אומר ויושע ה׳ ביום ההוא (שם י״ד), ללמדך שבכל שנה ושנה חייב אדם לראות את עצמו כאלו עמד על הר סיני, לכך נכתב ביום הזה גבי מתן תורה. ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני (שם י״ט) ה׳ שמות יש לו: מדבר סיני, מדבר קדמות, הר האלהים, הר בשן, הר חורב. סיני - שממנו יצאה שנאה לאו״ה, קדמות - שנתנה עליו קדושה לעולם, הר אלהים - שכן השרה שכינתו עליו, שנאמר וישכון כבוד ה׳ על הר סיני (שם כ״ד), הר בשן - שכל מה שאדם נותן בשנים הוא בזכות אותו הר, הר חורב - שממנו יצאה חורבה לעולם, שנאמר וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ (ישעיה ס׳ י"ב) מהר חורב יחרבו. ויחן שם ישראל (שמות י״ט) - ובכל מקום ויחנו כתיב? אלא מגיד שהשוו כולם כאחד, לכך כתיב ויחן - לשון יחיד, ובשאר מקומות נוסעים במחלוקת וחונים למסעות הרבה. כה תאמר לבית יעקב וגו׳ (שם), א״ל הקב״ה כל מה שראית הגד להם. אעשה אותם ראשים, שנאמר ועתה אם שמוע תשמעו וגו׳. ויבא משה ויקרא לזקני העם (שם), א״ל רצונכם לקבל התורה, אמרו מה כתוב בה? אמר להם עשרת הדברים, אמרו לו, כבר קימו אבותינו, אנכי ולא יהיה לך קיים יעקב, שנאמר והיה ה׳ לי לאלהים, וכתיב הסירו את אלהי הנכר (בראשית ל״ה), לא תשא וזכור קיים יוסף - וטבוח טבח, כבד [את אביך] קיים יצחק שהושיט צוארו לשחיטה, לא תרצח - קיים יהודה, שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו, לא תנאף - קיים יוסף, לא תגנוב - קיימו כל השבטים, לא תענה - קיים יהודה, שנאמר ויכר יהודה (בראשית ל״ח), לא תחמוד - קיים אברהם, שנאמר אם מחוט ועד שרוך נעל (בראשית י״ד). ויענו כלם בפה אחד, אבותינו קיימו התורה ואנחנו לא נקיים? א״ל הקב״ה, למחר אני מבקש שיעמוד הענן שלא יאמרו יום עננים היה, קולות שמענו מראה לא ראינו. הנה אנכי בא אליך וגו׳, לך ואמור להם שלא יסתכלו בזיו השכינה, כמו שנאמר וידבר ה׳ אל משה לך רד וגו׳ (שמות ל״ב). הלך משה ואמר, היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה, והקב״ה לא אמר לו כך, אלא וקדשתם היום ומחר, א״ר יוחנן הקב״ה מסכים עם פיהם של צדיקים, וכן תמצא במכת בכורות, משה אמר כה אמר ה׳ כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים (שמות י״א), והקב״ה לא אמר כן אלא ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה (שם י״ב) אלא הקב"ה הסכים על פיו שנאמר ויהי בחצי הלילה (שם ט״ו). וכן היו נכונים לשלשת ימים, הקב״ה הסכים עמו ולא השרה שכינתו עד היום השלישי, שנאמר ויהי ביום השלישי (שם י״ט), לכך נאמר מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים (ישעיה מ״ד כ"ו).

אם מחוט ועד שרוך נעל (בראשית יד כב). למה, שהבטיחני הקב"ה שיעשרני, שנאמר ואגדלה שמך (בראשית יב ב), ואני אטול משלך, שתאמר אני העשרתיך, אמר הקב"ה, אתה אמרת אם מחוט, חייך שאני ונתן לבניך מזבח שחוט אל סיקרא מקיפו, כשם ששנו רבותינו.

ד"א אם מחוט, משבח אני לבניך בחוט, שנאמר כחוט השני (שם ד ג). ד"א אמרת אם מחוט ועד שרוך נעל, בזכות כך אני פורע לשונאיהם, שנאמר (ועל) [על] אדום אשליך נעלי (תהלים ס י), אתה מאסת שכרו של בשר ודם, ראה מה שכר מתוקן לך לפני, שנאמר שכרך הרבה מאד (בראשית טו א).