אוצר מדרשים
כ״ג נשים ישרות גדולות בצדקות היו בישראל, ואלו הן: שרה, רבקה, רחל, ולאה, יוכבד, מרים, ה׳ בנות צלפחד, דבורה, אשת מנוח, חנה, אביגיל, אשה התקועית היא אשה חכמה, האלמנה של אליהו, השונמית, יהושבע, חולדה, נעמי, ואשה אחת מנשי בני הנביאים (מלכים ב ד׳:א׳), ואסתר המלכה (עי׳ מדרש משלי עה"פ אשת חיל שחושב תחת ה׳ בנות צלפחד: בתיה בת פרעה (שנתגיירה), רחב, בת שבע, מיכל, אשתו של עובדיה). ויש מהן נביאות, ואלו הן: שרה, רבקה, רחל, ולאה, ומרים, דבורה, חנה, אביגיל, וחולדה. ועוד יש נשים חסידות גיורות כשרות מן הגוים, ואלו הן: אסנת, צפורה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות, ויעל. והראיה שלהן: בשרה נאמר ויאמר אלהים אל אברהם וגו' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, ברבקה כתיב ויאמר ה׳ לה וגו׳ ועוד ויאמר עשו בלבו וגו׳ ויוגד לרבקה. ברחל ובלאה נאמר וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה וגו' ואח״כ נאמר ותען רחל ולאה וגו' כי כל העושר וגו׳. במרים נאמר ותתצב אחותו מרחוק וגו׳ ואומר ותקח מרים הנביאה. בבנות צלפחד נאמר ותקרבנה בנות צלפחד וכו׳ כן בנות צלפחד דוברות. בדבורה נאמר ודבורה אשה נביאה וגו', ותשר דבורה. באשת מנוח נאמר ויהי איש אחד וגו׳ וירא מלאך ה׳ וגו׳. בחנה נאמר ותדור נדר ותתפלל חנה. באביגיל ויאמר דוד וגו׳ וברוך טעמך (שמואל א כ״ה:ל״ב). באשה חכמה נאמר אבל אשה אלמנה אני וגו׳ (שמואל ב י״ד:ה׳). באשה אלמנה המכלכלת אליהו נאמר קום לך צרפתה (מלכים א י״ז:ט׳). באשה השונמית שהחיה אלישע את בנה נאמר ויהי היום ויעבור אלישע וגו׳ (מלכים ב ד׳:ח׳). ביהושבע אשת יהוידע נאמר ותקח יהושבע בת המלך (דהי״ב כ״ב), ואשה אחת מנשי בני הנביאים (מלכים ב ד׳:א׳), בנעמי נאמר ותקח נעמי את הילד וגו׳ ותהי לו לאומנת (רות ד׳:ט״ז). בחולדה הנביאה בימי יאשיה נאמר ויצו המלך את חלקיהו הכהן וגו׳ וילך חלקיה אל חולדה הנביאה (מלכים ב כ״ב:י״ב). ועוד יש גיורות מן הגוים - בהגר נאמר וימצאה מלאך ה׳ (בראשית ט״ז:ז׳), ונאמר וישמע אלהים את קול הנער (שם כ״א). באסנת אשת יוסף נאמר אשר ילדה לו אסנת (שם מ״ו). במילדות פועה ושפרה נאמר ותיראן המילדות את האלהים (שמות א׳:י״ז).
מדרש אגדה
ויאמר הגר שפחת שרי וגו'. אמרה למלאך מפני שרי גברתי אנכי בורחת. מכאן אמרו חז"ל שצריך האדם לומר המום שבו, ולפי שהמלאך קראה שפחת שרי, אמרה היא מפני שרי גברתי אנכי בורחת. מכאן אתה למד שלא נעשית הגר אשה אלא לאברהם, אבל לשרי נקראת שפחה:
מכילתא דרבי ישמעאל
ויסע מלאך האלהים ההולך, ר' יהודה אומר הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה. משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך והיה מנהיג את בנו לפניו באו לסטים לשבותו מלפניו נטלו מלפניו ונתנו לאחריו בא הזאב ליטלו מאחריו נטלו מאחריו ונתנו מלפניו באו לסטים מלפניו וזאבים מאחריו נטלו ונתנו על זרועותיו התחיל הבן מצטער מפני החמה פרש עליו אביו בגדו רעב האכילו צמא השקהו. כך עשה הקב"ה שנ' ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו ולא ידעו כי רפאתים (הושע יא), התחיל הבן מצטער מפני החמה פרש עליו בגדו שנ' פרש ענן למסך ואש להאיר לילה (תהלים קה), הרעיב האכילו לחם שנ' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טז), צמא השקהו מים שנ' ויוציא נוזלים מסלע (תהלים עח) ואין נוזלים אלא מים חיים שנ' מעין גנים באר מים חיים ונוזלים וגו' (שה"ש ד) ואומר שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך (משלי ה). שאל ר' נתן את ר' שמעון בן יוחאי וימצאה מלאך ה' (בראשית טז) אתה מוצא מלאך ה' בכל מקום ויאמר לה מלאך ה' וירא מלאך ה' וכאן הוא אומר ויסע מלאך האלהים, אמר לו אין אלהים בכל מקום אלא דיין מגיד הכתוב שהיו ישראל נתונים בדין באותה שעה אם להנצל אם להאבד עם מצרים.