מדרש על בראשית 17:11: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי, וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי (תהלים מ, ט). אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁבָּכֶם, נָתַן מִצְוָה, שֶׁמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים בָּאָדָם. וּלְכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. חֲלוּלִים חֲלוּלִים בַּגִּימַטְרִיָּא מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. הֱוֵי, כְּמִנְיַן אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם. בָּרֹאשׁ, לֹא תַּקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם (ויקרא יט, כז). בַּבָּשָׂר, וְשֶׂרֶט לַנֶּפֶשׁ לֹא תִּתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם (ויקרא יט, כח). וְעוֹד מִצְוַת מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם (בראשית יז, יא). וְעוֹד שֶׁחָתַם שְׁמוֹ שֶׁהוּא שַׁדַּי בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. הַשִּׁי״ן בָּאַפִּין, וְהַדָּלֶ״ת בַּיָּד, וְהַיּוּ״ד בַּמִּילָה. הַשִּׁי״ן בָּאַפִּים, שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ וְלֹא יֵהָנוּ מִגֶּזֶל. וְהַדָּלֶ״ת בַּיָּד, שֶׁיְּהֵא מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל אָדָם בְּכַשְׁרוּת וְלֹא בְּגֶזֶל. הַיּוּ״ד בַּמִּילָה, שֶׁלֹּא יֶחְטָא אָדָם וְכוּ'.

וּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, הִתְחִיל תָּמֵהַּ. אָמַר, עַד עַכְשָׁו אֲנִי תָּמִים, אִם אֲנִי מָל אֶהְיֶה חָסֵר. חָמֵשׁ עָרְלוֹת הֵן, אַרְבַּע בָּאָדָם וְאֶחָד בָּאִילָן. עָרְלַת הָאֹזֶן כְּתִיב בָּהּ הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם (ירמיה ו, י). עָרְלַת הַלֵּב, דִּכְתִיב: וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם (דברים י, טז). עָרְלַת לָשׁוֹן, דִּכְתִיב: עֲרַל שְׂפָתָיִם (שמות ו, יב). עָרְלַת בָּשָׂר, דִּכְתִיב: וּמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם (בראשית יז, יא). אִם אָמוּל אֶחָד מֵאֵלּוּ, נִמְצֵאתִי חָסֵר מֵאֵבָרַי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁאַתָּה תָמִים שָׁלֵם, אַתָּה חָסֵר מֵחֲמִשָּׁה אֵבָרִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַד שֶׁלֹּא תָמוּל, הָיָה שִׁמְךָ אַבְרָם, א' אֶחָד, ב' שְׁנַיִם, ר' מָאתַיִם, מ' אַרְבָּעִים, הֲרֵי מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה. וּמִנְיַן אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, מוּל וֶהְיֵה תָמִים. כְּשֶׁמָּל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם. הוֹסִיף לוֹ ה', חֲמִשָּׁה, מִנְיַן רַמַ״‎ח אֵבָרִים. לְפִיכָךְ וֶהְיֵה תָמִים.

רַב הוּנָא בַּר קַפָּרָא אָמַר יָשַׁב אַבְרָהָם אָבִינוּ וְדָרַשׁ, נֶאֱמַר עָרְלָה בְּאִילָן וְנֶאֱמַר עָרְלָה בְּאָדָם, מַה עָרְלָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּאִילָן מָקוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אַף עָרְלָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּאָדָם מָקוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. אָמַר רַבִּי חָנִין בֶּן פָּזִי וְכִי כְּבָר הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ יוֹדֵעַ קַלִּין וַחֲמוּרִין וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, אֶלָּא רֶמֶז רְמָזָהּ לוֹ (בראשית יז, ב): וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וגו' מָקוֹם שֶׁהוּא פָּרֶה וְרָבֶה. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּקֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא כְּהֻנָּה מִשֵּׁם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּים בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם וְכִי מַקְדִּימִין בִּרְכַּת עֶבֶד לְבִרְכַּת הָאָדוֹן, הוֹצִיאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ וּנְתָנָהּ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, א): נְאֻם ה' לַאדֹנִי, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים קי, ד): נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק, עַל דִּבּוּרוֹ שֶׁל מַלְכִּי צֶדֶק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, יט): בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אַבְרָהָם כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם, וּכְתִיב (בראשית יז, יא): וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וּמֵהֵיכָן יִמּוֹל אִם יִמּוֹל מִן הָאֹזֶן עֲדַיִן אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, אִם יִמּוֹל מִן הַלֵּב עֲדַיִן אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, אִם יִמּוֹל מִן הַפֶּה עֲדַיִן אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, מֵהֵיכָן יִמּוֹל וְיִהְיֶה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִצְוַת הַגּוּף. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַרְבַּע עָרְלוֹת הֵן, נֶאֱמַר עָרְלָה בָּאֹזֶן (ירמיה ו, י): הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם, עָרְלָה בַּפֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, ל): וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם. נֶאֶמְרָה בַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט, כה): וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב. וּכְתִיב (בראשית יז, א): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, מֵהֵיכָן יִמּוֹל אִם יִמּוֹל מִן הָאֹזֶן עֲדַיִן אֵינוֹ תָּמִים, אִם יִמּוֹל מִן הַפֶּה עֲדַיִן אֵינוֹ תָּמִים, מֵהֵיכָן יִמּוֹל וְיִהְיֶה תָּמִים הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ עָרְלַת הַגּוּף. נַגְדָּא אָמַר כְּתִיב (בראשית יז, יב): וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים, מֵהֵיכָן יִמּוֹל, אִם מִן הָאֹזֶן עֲדַיִן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אִם מִן הַפֶּה עֲדַיִן אֵינוֹ מְדַבֵּר, אִם מִן הַלֵּב עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְחַשֵּׁב, מֵהֵיכָן יִמּוֹל וְיִהְיֶה שׁוֹמֵעַ וּמְדַבֵּר וּמְחַשֵּׁב הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ עָרְלַת הַגּוּף, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מִסְתַּבְּרָא דְּנַגְדָּא (בראשית יז, יד): וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, וְתָנוּ לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְעָרֵל זָכָר, וְכִי יֵשׁ עָרֵל נְקֵבָה, אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁרוֹאִין אוֹתוֹ וְיוֹדְעִין אִם זָכָר הוּא אוֹ נְקֵבָה מִשָּׁם מוֹלִין אוֹתוֹ.