מדרש על בראשית 19:15: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

מדרש לקח טוב על רות

ומפני מה נכתב ליחס לדוד בן ישי וכן דוד אמ' (תהלים מ' ח') אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי אמר דוד כשמשחני שמואל הרואה אז אמרתי הנה באתי לגדולה וכבוד, במגלת ספר כתוב עלי זו מגלת רות שבו כתוב יחוסו של דוד ד"א מגלת זו ספר רות, ספר זו ספר תורה שכתוב בו (בראשית י"ט ט"ו) קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת מהו הנמצאת כבר אמר (שם י"ט י"ד) ויהי כמצחיק בעיני חתניו, ידענו שלא נמצאו עמו אלא בנותיו הפנויות ומהו הנמצאות לפי שהקב"ה מגיד מראשית אחרית גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שהיו עתידות בנות לוט להזדויג עם אביהן ולהוציא מהן שתי משפחות עמון ומואב, ודוד היה עתיד לצאת מרות המואביה ושלמה נשא את נעמה העמונית והוליד ממנה את רחבעם, כתי' הכא הנמצאת וכתי' התם (תהלים פ"ט כ"א) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו וכבר הקדים הקב"ה על זה ואמר בתורה (דברים כ"ג ד') לא יבא עמוני ומואבי בקהל יי' אבל עמונית ומואבית הם באות שהרי מפורש למה (שם כ"ג ה') על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים [בדרך] בצאתכם ממצרים ואין הנשים מצוותן על זה כי אם האנשים ואם תאמר יקדימו הנשים הא כתי' (תהלים מ"ה י"ד) כל כבודה בת מלך פנימה ידענו שיצאו הנשים מאיסור זה וזהו שאמ' דוד (תהלים מ' ו') נפלאתיך ומחשבתיך אלינו בעדינו מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד ואומר (שם) רבות עשית אתה יי' א' וגומר כלומר רבש"ע גלוי היה לפניך שהיינו עתידין לצאת מאלו השתי משפחות והצלת את לוט מתוך ההפכה ללמדך שאין אדם רשאי להרהר אחר מדויו של הקב"ה שנ' (קהלת ז' כ"ה) ועמק עמק מי ימצאנו בא וראה גדעון בן יואש הקריב קרבן בחוץ והיה השור מוקצה לע"ז והיה גם נעבד וגם מעצי האשרה שרף תחת הקרבן והקריב בלילה ואע"פ שעל כל אחת מהם אדם חייב כרת גדעון עשה כל אלו והקב"ה רצה בהם לפי שעשה על פי המלאך במלאכות מלכו של עולם, וכן אליהו הנביא שחט שחיטה חוצה לארץ ונתרצה מכאן אמרו גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

פג כְּתִיב: (רות א׳:ב׳) "מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן", וּכְתִיב: (דברי הימים א ד׳:כ״ב) "יוֹאָשׁ וְשָׂרָף", רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: 'מַחְלוֹן' וְ'כִלְיוֹן' שְׁמָם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם: 'יוֹאָשׁ' וְ'שָׂרָף'? 'יוֹאָשׁ', שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה. 'שָׂרָף', שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שְׂרֵפָה לַמָּקוֹם. וְחַד אָמַר: 'יוֹאָשׁ וְשָׂרָף' שְׁמָם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם 'מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן'? 'מַחְלוֹן', שֶׁעָשׂוּ גּוּפָם חֻלִּין, 'כִּלְיוֹן', שֶׁנִּתְחַיְּבוּ כְּלָיָה לַמָּקוֹם. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר: 'מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן' שְׁמָם, דְּתַנְיָא: מַאי דִּכְתִיב: (שם) "וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים". 'יוֹקִים', זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֵקִים שְׁבוּעָה לְאַנְשֵׁי גִּבְעוֹן. 'וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא', אֵלּוּ אַנְשֵׁי גִּבְעוֹן, שֶׁכִּזְּבוּ בִּיהוֹשֻׁעַ. 'וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף', אֵלּוּ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן 'יוֹאָשׁ וְשָׂרָף'? 'יוֹאָשׁ', שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, 'שָׂרָף', שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שְׂרֵפָה לַמָּקוֹם. "אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב", אֲשֶׁר נָשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת. "וְיָשֻׁבִי לָחֶם", זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, שֶׁשָּׁבָה וְנִדְבְּקָה בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. "וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים", דְּבָרִים הַלָּלוּ עַתִּיק יוֹמַיָּא אֲמָרָן, דִּכְתִיב: (תהילים פ״ט:כ״א) "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִי". וּכְתִיב: (בראשית י״ט:ט״ו) "שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת". (ד"ה א ד) "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם". 'הֵמָּה הַיּוֹצְרִים', אֵלּוּ בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, שֶׁנָּצְרוּ שְׁבוּעַת אֲבִיהֶם. 'יֹשְׁבֵי נְטָעִים', זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁדּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. 'וּגְדֵרָה', זֶה סַנְהֶדְרִין, שֶׁגָּדְרוּ פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. "עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם", זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, שֶׁרָאֲתָה מַלְכוּת שְׁלֹמֹה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל בֶּן בְּנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ב׳:י״ט) "וַיָשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ", וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְאִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

כתיב (רות א ב) מחלון וכליון וכתיב (ד״ה א ד) ויואש ושרף רב ושמואל חד אמר מחלון וכליון שמם ולמה נקרא שמם יואש ושרף יואש שנתיאשו מן הגאולה שרף שנתחייבו שריפה למקום. וחד אמר יואש ושרף שמם ולמה נקרא שמם מחלון וכליון מחלון שעשו גופם חולין כליון שנתחייבו כליה למקום. תניא כמאן דאמר מחלון וכליון שמם דתניא מאי דכתיב (שם) ויוקים ואנשי כוזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים. יוקים זה יהושע שהקים שבועה לאנשי גבעון ואנשי כוזבא אלו אנשי גבעון שכזבו ביהושע ויואש ושרף אלו מחלון וכליון ולמה נקרא שמם יואש ושרף יואש שנתיאשו מן הגאולה שרף שנתחייבו שריפה למקום. אשר בעלו למואב אשר נשאו נשים מואביות. וישבי לחם זו רות המואביה ששבה ונדבקה בבית לחם יהודה. והדברים עתיקים דברים הללו עתיק יומיא אמרן דכתיב (תהלים פט כא) מצאתי דוד עבדי וכתיב (בראשית יט טו) שתי בנותיך הנמצאות (ד״ה א ד כג) המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם. המה היוצרים אלו בני יונדב בן רכב שנצרו שבועת אביהם. יושבי נטעים זה שלמה שדומה לנטיעה במלכותו. וגדרה זו סנהדרין שגידרו פרצותיהן של ישראל. עם המלך במלאכתו ישבו שם זו רות המואביה שראתה מלכות שלמה בן בנו של בן בנה שנאמר (מ״א ב יט) וישם כסא לאם המלך ואמר רבי אלעזר לאמה של מלכות:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד