תלמוד ירושלמי ברכות
אָמַר רִבִּי חִנְּנָא מֵאַייֶלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַייִן מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל דִּכְתִיב וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וגו׳. וּכְתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּמִן סְדוֹם לְצוֹעַר אַרבָּעַת מִיל. יוֹתֵר הֲווּן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּר לִפְנֵיהֶם הַדֶּרֶךְ. וּמְנַייִן מֵאַייֶלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ מִילָּה מְדַמְּיָא לַחֲבֵרָתָהּ.
תלמוד ירושלמי יומא
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה.מֵאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. וּמִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַיִין שֶׁמֵּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. [שֶׁנֶּאֱמַר[ וּכְמוֹ֨ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר. מִן סְדוֹם לְזוֹעַר אַרְבָּעָה מִילִין. יְתֵיר הֲווֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּד לִפְנֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ. וּמְנַיִין מִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד הֵנַץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ֙. מִילָּה דַמְיָא לַחֲבֵירָתָהּ.