עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(ע״ב) ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור (שמות ב ה) א״ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מלמד שירדה לרחוץ מגלולי בית אביה וכן הוא אומר (ישעיה ד ד) אם רחץ ה׳ את צואת בנות ציון (שמות ב ה) ונערותיה הולכות על יד היאור א״ר יוחנן אין הליכה זו אלא לשון מיתה וכן הוא אומר (בראשית כה לב) הנה אנכי הולך למות. (שמות ב ה) ותרא את התבה בתוך הסוף כיון דחזו דקבעי לאצולי למשה אמרו לה גברתנו מנהגו של עולם מלך ב״ו גוזר גזרה אם אין כל העולם מקיימין אותה בניו ובני ביתו מקיימין אותה ואת עוברת על גזרת אביך בא גבריאל וחבטן בקרקע. (שם) ותשלח את אמתה ותקחה ר׳ יהודה ורבי נחמיה חד אמר ידה וחד אמר שפחתה הא אמרת בא גבריאל וחבטן בקרקע דשייר לה חדא דלאו אורח ארעא דבת מלכים למיקם לחודה ולמאן דאמר ידה לכתוב ידה הא קא משמע לן דאשתרבב אשתרבובי דאמר מר וכן אתה מוצא בשיני רשעים שנאמר (תהלים ג ח) שני רשעים שברת ואמר ריש לקיש אל תקרי שברת אלא שרבבת:
תנחומא בובר
ד"א אלה תולדות נח נח איש צדיק. למה נקרא שמו צדיק, הואיל וזן את בריותיו של הקב"ה נעשה כבוראו, כענין שנאמר כי צדיק ה' צדקות אהב (תהלים יא ז), וכן יוסף הואיל וזן את הבריות שבע שנים, נקרא צדיק, שנאמר על מכרם בכסף צדיק (עמוס ב ו), (ולפי שזן את הבריות שבע שנים, לפיכך נקרא צדיק).
תנחומא בובר
אלה תולדות נח [נח איש צדיק]. למה שתי פעמים נח נח, שהיו בניו צדיקים כמותו, אמר ר' אחא בר זעירא אתה אומר בניו של נח צדיקים היו, לפי שהיו דור המבול ילודים ברשע, כשם שהיה אדם הולך על אשה שאינה שלו, כך היתה הבהמה הולכת על מין אחר שאינה שלה, ומנין שנצטוות הבהמה שלא תל על מין שאינה שלה, שנאמר ויעש אלהים את חית הארץ למינה (בראשית א כה), אמר הקב"ה במינך את מותרת לדבק, במין אחר אסור, אבל הבהמה והחיה והעוף שנכנסו לתבה צדיקים היו, שלא נדבקו במין אחר אלא במינן. אמר ר' פנחס הכהן בר חייא שכך כתיב למשפחותיהם יצאו מן התבה (שם ח יט), וכי יש לבהמות משפחות שהוא אומר למשפחותיהם, אלא אותן שלא נדבקו אלא במינן, זכו להכנס בתבה.