מדרש תנחומא
דָּבָר אַחֵר, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי. אָמַר לוֹ: מַזֶּה בְיָדֶךָ. מִזֶּה כְּתִיב, שֶׁמִּזֶּה שֶׁבְּיָדְךָ אַתָּה צָרִיךְ לִלְקוֹת, שֶׁאַתָּה מוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע עַל בָּנַי. כְּשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ הוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע וְאָמַר: כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים וְגוֹ' (בראשית ג, ה). וּבָנַי מִיָּד מַאֲמִינִים, שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: וַיַּאֲמֵן הָעָם. בְּנֵי מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: וְהֶאֱמִין בַּה' (בראשית טו, ו) וּמַה הַנָּחָשׁ הִלְקֵיתִי אוֹתוֹ בַּצָּרַעַת, אַף אַתָּה הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם. רָמַז לוֹ רֶמֶז, שֶׁעָתִיד לִטֹּל אֶת דִּינוֹ בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה (במדבר כ, י).
תנחומא בובר
וישכם אבימלך בבקר וגו' (שם כ ח), שהיה מצפה לבקר אימתי ישכים, מיד השכים ויקרא לכל עבדים (שם), אמר להם כך וכך אמר לי הקב"ה בחלום הלילה, אמרו לו אל תירא החלומות שוא ידברו, ומן החלומות תתיירא, כיון שאמרו לו כך, אמר לו הקב"ה אם אינך משיב דע כי מות תמות (שם שם ז). וייראו האנשים מאד, ויקרא אבימלך לאברהם (שם שם ח ט), אמר אברהם לאבימלך כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקם הזה וגו', וגם אמנם אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי (שם שם יא יב), מכאן אמרו אין אב לגוי עובד כוכבים.
בראשית רבה
וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר וגו' (בראשית כ, ח), אָמַר רַבִּי חָנִין לְפִי שֶׁהָיוּ רוֹאִים עֲשָׁנָהּ שֶׁל סְדוֹם עוֹלֶה כְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ, אָמְרוּ תֹּאמַר אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לִסְדוֹם בָּאוּ לְכָאן, לְפִיכָךְ וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד.