תנחומא בובר
ויאמר ה' מסיני בא וגו' (שם לג ב). מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה על אומות העולם, ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה, שנאמר וזרח משעיר למו (שם), אלו בני עשו, שהן בני שעיר, הופיע מהר פארן (שם), אלו בני ישמעאל שנאמר וישב במדבר פארן (בראשית כא כא), וכתיב עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים (חבקוק ג ו), שראה שלא רצו לקבל את התורה, הקפיצן לגיהנם, כמו שאמר לנתר (בהם) [בהן] על הארץ (ויקרא יא כא), ובמקום אחר הוא אומר יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך (תהלים קלח ד), ועדיין צריכין אנו לומר שמא רצו לשמוע, בא מיכה המורשתי ופסק הדבר, שנאמר ועשיתי באף ובחימה נקם את הגוים אשר לא שמעו (וגו') (מיכה ה יד), הא למדת שלא רצו לקבל את התורה, בא דוד ונתן הודאה להקב"ה על כך, שנאמר אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך (תהלים עז טו), אמר דוד רבש"ע פלאים שעשית בעולמך שהודעת תורתך לאומות העולם, אין עוזך אלא תורה, שנאמר ה' עוז לעמו יתן (שם כט יא), אמר ר' אבהו גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאין אומות העולם מקבלין את התורה, ומפני מה יצא ידיהם, אלא כך הוא מדותיו של הקב"ה, עד שיצא ידי בריותיו ואחר כך טורדן מן העולם, לפי שאין הקב"ה בא בטרוניא על בריותיו. [מדה שניה מפני מה יצא ידיהם, מפני פייס האבות.
איכה רבה
אֲנִי הַגֶּבֶר. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתַח (ירמיה לו, לב): וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר כָּהֵמָּה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר כָּהֵמָּה, רַב כַּהֲנָא אָמַר: וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, דְּבָרִים, אֵיכָה יָשְׁבָה, אֵיכָה יָעִיב, אֵיכָה יוּעַם. רַבִּים, זְכֹר ה'. כָּהֵמָּה, אֲנִי הַגֶּבֶר, דְּהוּא תְּלָתָא תְּלָתָא פְּסוּקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כב, כ): הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִשִׁים, דְּבָרִים מְשׁוּלָשִׁים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר מַהוּ שָׁלִשִׁים, גִּבּוֹרִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות יד, ז): וְשָׁלִשִׁים עַל כֻּלּוֹ, וּמְתַרְגְּמִינַן וְגִיבָּרִין מְמַנָּן עַל כּוּלְּהוֹן. דָּבָר אַחֵר, שָׁלִשִׁים, אֲנִי הַגֶּבֶר, דְּהוּא מִתְּלָתָא תְּלָתָא פְּסוּקִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אֲנִי הַגֶּבֶר, אֲנָא הוּא דִילִיפְנָא יִיסּוּרִין, אַהֲנֵי עָלַי מַה דְּאַהֲנֵי לָךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל מַטְרוֹנָה וּדְחָפָהּ וְהוֹצִיאָהּ חוּץ לַפָּלָטִין, הָלְכָה וְצִמְצְמָה פָּנֶיהָ אַחַר הָעַמּוּד, נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר וְרוֹאֶה אוֹתָה. אָמַר לָהּ אַקְשִׁית אַפֵּיךְ, אָמְרָה לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כָּךְ יָפֶה לִי וְכָךְ נָאֶה וְכָךְ רָאוּי לִי שֶׁלֹא קִבְּלָה אוֹתָךְ אִשָּׁה אַחֶרֶת אֶלָּא אֲנִי. אָמַר לָהּ אֲנִי הוּא שֶׁפָּסַלְתִּי כָּל הַנָּשִׁים בַּעֲבוּרֵךְ. אָמְרָה לוֹ אִם כֵּן לָמָּה נִכְנַסְתָּ לְמָבוּי פְּלוֹנִי וּלְחָצֵר פְּלוֹנִי וּלְמָקוֹם פְּלוֹנִי, לֹא בִּשְׁבִיל אִשָּׁה פְּלוֹנִית וְלֹא קִבְּלָה אוֹתְךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אַקְשִׁיתוּן אַפֵּיכוֹן, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּךְ יָפֶה לָנוּ וְכָךְ נָאֶה לָנוּ וְכָךְ הָגוּן לָנוּ שֶׁלֹא קִבְּלָה אֻמָּה אַחֶרֶת תּוֹרָתֶךָ אֶלָּא אֲנִי. אָמַר לָהֶם אֲנִי הוּא שֶׁפָּסַלְתִּי כָּל הָאֻמּוֹת בִּשְׁבִילְכֶם. אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן לָמָּה הֶחֱזַרְתָּ תּוֹרָתְךָ עַל הָאֻמּוֹת וְלֹא קִבְּלוּהָ. דְּתַנְיָא בַּתְּחִלָּה נִגְלָה עַל בְּנֵי עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ב): וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵֹּׂעִיר לָמוֹ, וְלֹא קִבְּלוּהָ, הֶחֱזִירָהּ עַל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְלֹא קִבְּלוּהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ב): הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וּלְבַסּוֹף הֶחֱזִירָהּ עַל יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ב): וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וּכְתִיב (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי הַגֶּבֶר, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲנִי הוּא הַגֶּבֶר, אֲנָא הוּא אִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לד, ז): מִי גֶבֶר כְּאִיּוֹב יִשְׁתֶּה לַּעַג כַּמָּיִם. רָאָה עֳנִי, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתִי עֲנִיָּה מִן הַמִּצְווֹת, עֲנִיָּה מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, הֵבִיא עָלַי שֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה גִּבְּרַנִי לַעֲמֹד בְּכֻלָּן, אַתְּ מוֹצֵא אַחַר מֵאָה חָסֵר שְׁתַּיִם תּוֹכָחוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, מַה כְּתִיב (דברים כט, ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, וּמְתַרְגְּמִינַן אַתּוּן קַיָּימִין יוֹמָא דֵין כּוּלְּכוֹן, גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בְּכֻלָּם, אוֹתִי נָהַג, בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא חשֶׁךְ וְלֹא אוֹר, אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְיָאֵשׁ מִן הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל חוֹזֵר וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַךְ בִּי יָשֻׁב.
מדרש תנחומא
וַיֹּאמֶר, ה' מִסִּינַי בָּא. מְלַמֵּד, שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא קִבְּלוּהָ, עַד שֶׁבָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, אֵלּוּ בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁהֵן בְּנֵי שֵׂעִיר. הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, אֵלּוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֵׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן (בראשית כא, כא). וּכְתִיב: עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ וְגוֹ' (חבקוק ג, ו). כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא רָצוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, הִתִּירָן וְהִקְפִּיצָן לַגֵּיהִנָּם, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: לְנַתֵּר בָּהֶם עַל הָאָרֶץ (ויקרא יא, כא). וּכְתִיב בְּמָקוֹם אַחֵר, יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ (תהלים קלח, ד). וַעֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לִלְמֹד שֶׁלֹּא רָצוּ לִשְׁמֹעַ. בָּא מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי וּפָסַק אֶת הַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת הַגּוֹיִם וְגוֹ' (מיכה ה, יד). הָא לָמַדְתָּ, שֶׁלֹּא רָצוּ לִשְׁמֹעַ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. בָּא דָּוִד וְנָתַן הוֹדָאָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא וְגוֹ' (תהלים עז, טו). אָמַר דָּוִד, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, פְּלָאִים שֶׁעָשִׂיתָ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁהוֹדַעְתָּ תּוֹרָתְךָ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְאֵין עֻזְּךָ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, וְגוֹ' (שם כט, יא). אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה. מִפְּנֵי מַה יָּצָא יְדֵיהֶם. אֶלָּא כָּךְ מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁיָּצָא יְדֵי בְּרִיּוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ טוֹרְדָן מִן הָעוֹלָם, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עַל בְּרִיּוֹתָיו. מִדָּה שְׁנִיָּה, מִפְּנֵי מָה יָצָא יְדֵיהֶם, מִפְּנֵי פַּיֵּיס הָאָבוֹת.