ספר הישר (מדרש)
ויהי אחרי מות אבימלך ויקחו על אנשי גרר את בנמלך בנו, והוא בן שתים עשרה שנה וימליכוהו תחת אביו. ויסבו את שמו אבימלך כשם כשם אביו, כי כן משפטם לעשות בגרר. וימלוך אבימלך תחת אבימלך אביו, וישב על כיסאו. וגם לוט בן הרן מת בימים ההם, בשנת תשע ושלושים שנה לחיי יצחק בן אברהם. ויהיו כל ימי לוט אשר חי מאת שנה ושתים וארבעים שנה וימת. ואלה בני לוט אשר יולדו לו מבנותיו, שם הבכור מואב ושם השני בן עמי. וילכו שני בני לוט ויקחו להם נשים מארץ כנען ויולדו להם בנים. ויהיו בני מואב ער ומעיון ותרסיון וקנויל בנים ארבעה, הם אבות לבני מואב עד היום. ובני עמי גרים ועישון ורבה וצלון ועינון ומיוב בנים שישה, הם אבות לבני עמון עד היום הזה. וילכו כל משפחות בני לוט לגור בארץ אשר ימצאו, כי פרו ורבו מאוד. וילכו ויבנו להם ערים בארץ אשר ישבו שם, ויקראו את שמות הערים אשר בנו על שמותם. ונחור בן תרח אחי אברהם מת בימים ההם, בשנת ארבעים שנה לחיי יצחק. ויהיו כל ימי נחור מאת שנים ושבעים ושתים שנה, וימת ויקבר בחרן. וישמע אברהם כי מת אחיו ויחר לו מאוד, ויתאבל על אחיו ימים רבים. אז קרא אברהם אל אליעזר עבדו הגדול הפקיד על ביתו, ויבוא לפניו ויעמוד לפניו. ויאמר אליו אברהם הנה נא זקנתי, לא ידעתי יום מותי כי באתי בימים. עתה קום ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אביה בחרן, ואשביעך בה׳ אלוקי השמים אשר לא תיקח אישה לבני מן המקום הזה ומן הארץ הזאת מבנות הכנעני אשר אנחנו יושבים בקרבם. כי אם אל ארצי ומולדתי תלך, ולקחת אישה לבני משם. וה׳ אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לקחני מבית אבי ויביאני אל המקום הזה, ויאמר אליי לזרעך אתן את הארץ הזאת לרישתה עד עולם הוא ישלח מלאכו לפניך והצליח דרכך ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי. ויען העבד את אברהם אדוניו ויאמר, הנה אנוכי בא אל מולדתך ואל בית אביך ולקחתי לבנך משם אישה. והיה אם לא תאבה האישה ללכת אחרי אל הארץ הזאת, ההשב אשיב את בנך אל ארץ מולדתך.
מדרש אגדה
ופיכול שר צבאו. שכל אלו היה יוצא על פיו, כשם שאומר ועל פיך ישק כל עמי (בראשית מא ט):
בראשית רבה
וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ (בראשית כא, כב), (משלי טז, ז): בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, ו): אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁקָּבְלָה עַל בַּעֲלָהּ לַשִּׁלְטוֹן וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הִתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר זֶה הַנָּחָשׁ. תָּנָא רַבִּי חֲלַפְתָּא אוֹמֵר הַנָּחָשׁ הַזֶּה לָהוּט אַחַר הַשּׁוּם, וּמַעֲשֶׂה בְּנָחָשׁ אֶחָד שֶׁיָּרַד מִן הָהָר לַבַּיִת וּמָצָא קְעָרָה שֶׁל שׁוּם וַאֲכָלָהּ וְהֵקִיא בְּתוֹכָהּ, וְרָאָה נָחָשׁ שֶׁבַּבַּיִת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד לוֹ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, יָצָא הַנָּחָשׁ שֶׁל בַּיִת וּמִילֵא אוֹתָהּ עָפָר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה יֵצֶר הָרָע, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם גָּדֵל עִם חֲבֵרוֹ שְׁתַּיִם שָׁלשׁ שָׁנִים בִּכְרָךְ וְהוּא קוֹשֵׁר לוֹ אַהֲבָה, וְזֶה גָּדֵל עִם אָדָם מִנַּעֲרוּתוֹ עַד זִקְנוּתוֹ, אִם מָצָא בְּתוֹךְ שִׁבְעִים הוּא מַפִּילוֹ, בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים הוּא מַפִּילוֹ, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים לה, י): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ, אָמַר רַבִּי אַחָא וְכִי יֵשׁ גַּזְלָן גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כה, כא): אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי ט, ד): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי, וּמֵימָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹיְבָיו, גַּם אוֹיְבָיו, לְרַבּוֹת מַזִּיקֵי בֵיתוֹ, כְּגוֹן יַתּוּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים וּזְבוּבִים. דָּבָר אַחֵר, בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, זֶה אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ישעיה מו, יא): מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי. גַּם אוֹיְבָיו, זֶה אֲבִימֶלֶךְ.