ויקרא רבה
וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, וּלְאָדָם לֹא קָרָא, וַהֲלוֹא כְבָר נֶאֱמַר (בראשית ג, ט): וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם, אֶלָּא אֵין גְּנַאי לַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִם אֲרִיסוֹ. וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו, וְעִם נֹחַ לֹא דִּבֵּר, וַהֲלוֹא כְבָר נֶאֱמַר (בראשית ח, טו): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ, אֶלָּא, אֵין גְּנַאי לַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִם נַקְדוֹדוֹ. וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, וּלְאַבְרָהָם לֹא קָרָא (בראשית כב, טו): וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם. אֶלָּא, אֵין גְּנַאי לַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִם פּוּנְדָקִי שֶׁלּוֹ. וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, וְלֹא כְּאַבְרָהָם, בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם, הַמַּלְאָךְ קוֹרֵא וְהַדִּבּוּר מְדַבֵּר, בְּרַם הָכָא אָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא הַקּוֹרֵא וַאֲנִי הַמְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, טו): אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף קְרָאתִיו הֲבִיאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ.
מדרש אגדה
שנית מן השמים. מכאן שלא דיברה עמו שכינה פעם שלישית, וכמו כן שוב מול את בני ישראל שנית (יהושע ה ב), שלא נצטרכו למול פעם שלישית:
מדרש אגדה
ויבא אל אביו ויאמר אבי. לשון צניעות קרא לו תחלה ואחר כך דבר עמו, כדרך שהשכינה קראה לאברהם, שנאמר ויקרא מלאך ה' (בראשית כב טו) ואחר כך ויאמר בי נשבעתי, וכן השכינה עשתה במשה, שנאמר ויקרא אל משה וידבר ה' אליו (ויקרא א א) קרא ואחר כך דיבר: