מדרש על בראשית 24:11

וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וגו' (בראשית כד, י), גְּמַלָּיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיוּ נִכָּרִים, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים, יוֹצְאִים זְמוּמִים. (בראשית כד, י): וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ, רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר זוֹ דְּיָאתִיקֵי. (בראשית כד, י): וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם, רַבִּי יִצְחָק אָמַר בֶּן יוֹמוֹ, הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק. (בראשית כד, מב): וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן, הַיּוֹם יָצָאתִי וְהַיּוֹם בָּאתִי. (תהלים ס, ד): הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה. הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ בִּימֵי אַבְרָהָם, פְּצַמְתָּהּ בִּימֵי אֱלִיעֶזֶר, רְפָה שְׁבָרֶיהָ בִּימֵי יַעֲקֹב, כִּי מָטָה בִּימֵי יִשְׁבִּי בְּנוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, טז): יִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה, אֲנִיף בְּמָגִנֵּיהּ וְקָפַץ דָּוִד לַאֲחוֹרָיו תְּמַנְיָא עֲשַׂר אַמִּין, זֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה, וְזֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה. זֶה נִתְיָירֵא לוֹמַר אִם לַאֲחוֹרָיו קָפַץ כְּדֵין לְקַמּוֹי מָה. וְזֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה, לוֹמַר אִין בְּמָגִנָּא אֲנִיפִי כְּדֵין אֵיךְ אֲנָא יָכוֹל לְמוֹקְמֵיהּ בֵּיהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד הַלְּוַאי הֲוָה לִי חַד מִן בְּנֵי אֲחָתִי דְיֵיתֵי וִיסַיְעֵנִי, מִיָּד (שמואל ב כא, יז): וַיַּעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה, לַאֲחוֹרֵי תַּרְעָא הֲוָה קָאֵים, אֶתְמְהָא. רַבָּנָן אָמְרֵי אֲפִלּוּ הָיָה בְּסוֹף הָעוֹלָם הֱטִיסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶהֱבִיאוֹ בְּהֶרֶף עַיִן, שֶׁלֹא יִהְיֶה אוֹתוֹ צַדִּיק עוֹמֵד וּמִצְטָעֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָּוִד [לו לאמר] לֹא תֵצֵא [עוד] אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל. (בראשית כד, יא): וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר, אַרְבְּעִנוֹן.

לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת (בראשית כד, יא), אָמַר רַב הוּנָא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לִקַּח אִשָּׁה וְשָׁמַע קָל כַּלְבַּיָּא מְנַבְּחִין, הוּא מְצִית מָה אִינוּן אָמְרִין, לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת.