מדרש על בראשית 25:8: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

דָּבָר אַחֵר, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַחַר כָּל אוֹתוֹ הַכָּבוֹד וְאוֹתָהּ הַגְּבוּרָה שֶׁרָאוּ עֵינַי, אֲנִי מֵת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה (תהלים פט, מט): מִי גֶּבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת, מַהוּ מִי גֶּבֶר יִחְיֶה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, מִי גֶּבֶר כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּרַד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּל, וְאַחַר כָּךְ (בראשית כה, ח): וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם. מִי גֶּבֶר כְּיִצְחָק שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר (בראשית כז, ב): הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. מִי גֶּבֶר כְּיַעֲקֹב שֶׁנִתְפַּגֵּשׁ עִם הַמַּלְאָךְ, וְאַחַר כָּךְ (בראשית מז, כט): וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. מִי גֶּבֶר כְּמשֶׁה שֶׁדִּבֵּר עִם בּוֹרְאוֹ פָּנִים בְּפָנִים, וְאַחַר כָּךְ הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת.

פס'. ועתה הנני הולך. כמו (בראשית כ״ה:ח׳) וייאסף אל עמו. לכה איעצך. נתן לו עצה היאך להפיל את ישראל. אמר לו אלהיהם של אלו שונא זמה הוא והם מתאוים לכלי פשתן עשה להם קלעים והושיב בהם זונות שנאמר (במדבר ל״א:ט״ז) הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם. ובשעה שישראל אוכל ושותה והולך לטייל בשוק של גוים הללו זקינה אומרת לו מה אתה מבקש אם אמר לה כלי פשתן זקינה אומרת לו בשוה. וילדה בבית אומרת לו בפחות וצנצנת של יין מונח אצלה ועדיין לא נאסר יין של גוים אמרה לו רצונך שתשתה כוס יין כיון ששתה ערב לו. והוא אומר לה השמעי לי וכו' בסנהדרין בפרק כל ישראל יש להם חלק. אשר יעשה העם הזה. אמר רבי אבא בר כהנא כאדם שמקלל עצמו ותולה קללתו באחרים. ד״א אשר יעשה העם הזה. כשעתידין לבוא עם גוג ומגוג עם עשר מלכיות האמורין על ידי דוד שנא' (תהלים פג) כי הנה אויביך יהמיון (שם) גבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה:

ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם. ורבקה בת כ"ג שנה, ואברהם בן ק"ס, וראה את יעקב בן ט"ו שנה יושב באהלי תורה, ואם יאמר אדם למה לא היה אברהם מבקש רחמים על רבקה, יש להשיב כי רצה הקב"ה לחבב את יצחק בימי אביו ולהעמידו על מכונת אביו שיאמרו הכל ממלא מקום אבותיו הוא, ומה שכתב לפני זה ויגוע וימת אברהם (בראשית כה ח), וכתיב ויהי אחרי מות אברהם (שם שם יא), לא שיש מוקדם ומאוחר בתורה, רק כך דרכה של תורה, שפותח איש איש בפני עצמו ומסיימו: