מדרש על בראשית 25:9: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

כתנאי (בראשית כ״ד:א׳-ב׳) וה׳ ברך את אברהם בכל מאי בכל ר״מ אומר שלא היתה לו בת רבי יהודה אומר שהיתה לו בת אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. רבי אליעזר המודעי אומר אצטגנינות גדולה היתה לו לאברהם שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו. רשב״י אומר מרגלית טובה היתה לאברהם תלויה בצוארו שכל חולה שראה אותה מיד נתרפא ובשעה שנפטר מן העולם נטלה הקב״ה ותלאה בגלגל חמה אמר אביי היינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירא. ד״א שלא מרד עשו בימיו ד״א שעשה ישמעאל תשובה בימיו שלא מרד עשו בימיו דכתיב (בראשית כה כט) ויבא עשו מן השדה והוא עיף וגו׳ ותנא אותו היום נפטר אברהם אבינו מן העולם ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אבינו. ושעשה ישמעאל תשובה בימיו מנ״ל כי הא דרבינא ור״ח בר ביזנא הוו יתבי קמיה דרבא וקא מנמנם רבא א״ל רבינא לר״ח בר ביזנא ודאי דאמריתו משמיה דר״י כל מיתה שנאמר בה גויעה אינה אלא מיתה של צדיקים א״ל והא דור המבול דכתיב בהו גויעה א״ל גויעה ואסיפה קאמרינן והא ישמעאל דכתיב ביה גויעה ואסיפה אדהכי איתער בהו רבא אמר להו דרדקי הכי אמר רבי יוחנן ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו מנ״ל דכתיב (בראשית כה ט) ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו מכדי ישמעאל קשיש מיצחק מ״ש דקחשיב ליה ברישא אלא ש״מ תשובה עבד ואדבריה ליצחק מקמיה. ודלמא דרך חכמתן קחשיב אלא מעתה (שם לה כט) ויקברו אותו עשו ויעקב בניו הכי נמי אלא ש״מ מדאקדמיה אדבורי אדבריה מקמיה ומדאדבריה ש״מ תשובה עביד:

לה שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו, מְנָא לָן? כִּי הָא דְּרַבִינָא וְרַב חָמָא בַּר (ביזנא) [בּוּזִי], הֲווּ יַתְבֵי קַמֵּיהּ דְּרָבָה, וְקָא מְנַמְנֵם רָבָא. אָמַר לֵיהּ רַבִינָא לְרַב חָמָא בַּר (ביזנא) [בּוּזִי]: וַדַּאי דְּאַמְרִיתוּ: (משמיה דרבי יוחנן:) כָּל מִיתָה (שנאמר) [שֶׁיֵּשׁ] בָּה גְּוִיעָה, (אינה אלא מיתה) [זוֹ הִיא מִיתָתָן] שֶׁל צַדִּיקִים? אָמַר לֵיהּ: אִין. וְהָא דּוֹר הַמַּבּוּל? (דכתיב בהו "גויעה"?) אָמַר לֵיהּ: [אַנָן], 'גְּוִיעָה' וַ'אֲסִיפָה' קָאַמְרִינָן. וְהָא יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב בֵּיהּ 'גְּוִיעָה' 'וַאֲסִיפָה'? אַדְּהָכִי אִיתְעַר בְּהוּ [רבו] רָבָא, אָמַר לְהוּ: דַּרְדְּקֵי, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיֵּי אָבִיו. מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (בראשית כ״ה:ט׳) "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו". (מכדי ישמעאל קשישוְדִלְמָא דֶּרֶךְ חָכְמָתָן קָא חָשִׁיב [לְהוּ]? אֶלָּא מֵעַתָּה: (שם לה) "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו", (הכי נמי) [מַאי טַעְמָא לָא חָשִׁיב לְהוּ דֶּרֶךְ חָכְמָתָן]? אֶלָּא (שמע מינא:) מִדְּאַקְדְּמֵיהּ, אַדְבּוּרֵי אַדְבְּרֵיהּ (מקמיה), וּמִדְאַדְבְּרֵיהּ, שְׁמַע מִינָהּ: תְּשׁוּבָה עָבַד [בְּיָמָיו].

‎וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק. אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם (משלי יז, ו). הַצַּדִּיקִים מִתְעַטְּרִין בִּבְנֵי בְנֵיהֶם וּבְנֵיהֶם מִתְעַטְּרִין בַּאֲבוֹתָם. כֵּיצַד? אַבְרָהָם נִתְעַטֵּר בִּזְכוּת יַעֲקֹב. כְּשֶׁהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ נִמְרוֹד לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן, יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַצִּילוֹ. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָזֶה אַתָּה מַצִּיל? כַּמָּה רְשָׁעִים עֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב בֶּן בְּנוֹ שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, אֲנִי מַצִּילוֹ. מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי בְּרַכְיָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם (ישעיה כט, כב), פְּדָאוֹ מִן הַכִּבְשָׁן. הֲרֵי נִתְעַטְּרוּ אָבוֹת בִּשְׁבִיל בָּנִים.