תנחומא בובר
[וישב יעקב]. זש"ה כי גרים אנחנו לפניך [ותושבים ככל אבותינו], (דה"א כט טו). כן הן הצדיקים, הקב"ה עשה אותן עיקר, והן עושין עצמן טפלין, אברהם גידלו הקב"ה, שנאמר ואברכך ואגדלה שמך וגו' (בראשית יב ב), וכן קום התהלך בארץ וגו' (שם יג יז), הוא אומר לבני חת גר ותושב אנכי עמכם (שם כג ד), וכן יצחק גידלו הקב"ה, שנאמר ויזרע יצחק בארץ ההוא וגו' (שם כו יב), ואומר (ויגר) [וישב] יצחק בגרר (שם כו ו), וכן יעקב וישב יעקב בארץ מגורי אביו, לכך נאמר כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו.
מדרש תנחומא
אָמַר רַבִּי סִימוֹן, אֵין הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל שָׂדֵהוּ, לֹא כְּשֶׁנִּזְרְעָה וְלֹא כְּשֶׁנִּתְחָרְשָׁה וְלֹא כְּשֶׁנֶּעְדָּרָה. וְאֵימָתַי עוֹמֵד עָלֶיהָ, כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת כֶּרִי. כָּךְ אַבְרָהָם עָדַר, שֶׁנֶּאֱמַר: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ (בראשית יג, יז). יִצְחָק זָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְרַע יִצְחָק (בראשית כו, יב). לֹא עָמַד הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב שֶׁהָיָה כְּרִי שֶׁל תְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה (ירמיה ב, ג). וְעָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. הֱוֵי, אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ. שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, זֶה יוֹסֵף שִׂבְרוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהָיָה בְּמִצְרָיִם, וְהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁסִּבְרוֹ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר וְגוֹ'.
תנחומא בובר
ד"א מהו בכל, בזכות המעשרות, שנאמר ויתן לו מעשר מכל (בראשית יד כ), אף יצחק [נתברך] בזכות המעשרות, [שנאמר ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' (שם כו יב), ואומר ואוכל מכל בטרם תבא ואברכהו (שם כז לג), אף יעקב נתברך בזכות המעשרות] שנאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (שם כח כב), הוי וה' ברך את אברהם בכל.