תוספתא ברכות
דוסתאי ברבי ינאי אמר משום ר"מ הרי הוא אומר ביצחק (בראשית כו) וברכתיך והרבתי את זרעך דרש יצחק הואיל ואין ברכה שורה אלא במעשה ידיו עמד וזרע שנא' (שם) ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא [וגו' מאה מנין מאה שערים מאה דגנים ומאה דגנים ששערום מאה פעמים ונמצא על אחת מאה במה ששיערו].
תוספתא סוטה
כל זמן שהיה אברהם קיים היה שובע שנאמר (בראשית כ״ד:א׳-ב׳) וה' ברך את אברהם בכל משמת אברהם (שם) ויהי רעב בארץ בא יצחק היה שובע שנאמר (בראשית כ״ו:י״ב) ויזרע יצחק וגו' כל זמן [שהיה אברהם] קיים היה [בארות] נובעות מים משמת אברהם מה הוא אומר (שם) וכל הבארות אשר חפרו וגו' אמרו הואיל ואין נובעות מים אינם אלא תקלה לנו מפני [גייסות] עמדו וסתמו בא יצחק [והיו בארות] נובעות מים שנאמר (שם) וישב יצחק ויחפור את בארות המים [וגו'] ויחפרו עבדי וגו'.
תוספתא סוטה
כל זמן שהיה יצחק קיים היתה ברכה לזרע שנאמר (בראשית כ״ו:י״ב) ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו' עד שלא ירד יעקב לארם נהרים לא נתברך ביתו של לבן הארמי שנאמר (בראשית ל׳:ל׳) כי מעט אשר היה לך לפני <ויפרוץ לרוב ויברך ה' אותך לרגלי> ואומר (שם) נחשתי ויברכני ה' [וגו'] עד שלא ירד יוסף למצרים לא נתברך ביתו של פוטיפר משירד מהו אומר (בראשית ל״ט:ה׳) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף עד שלא ירד יעקב למצרים היה רעב שנא' (בראשית מ״ה:ו׳) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וגו' משירד מהו אומר (בראשית מ״ו:ח׳) הא לכם זרע וזרעתם את האדמה א"ר יוסי כיון שמת יעקב אבינו חזר הרעב ליושנו שנא' (בראשית נ׳:כ״א) ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם [ואת טפכם וגו'] נאמר כאן כלכול ונאמר להלן כלכול מה כלכול האמור להלן רעב אף כלכול האמור כאן רעב כל זמן [שהיה יוסף ושבטים] היו ישראל מתנהגין בגדולה וכבוד שנא' (שמות א׳:ז׳) ובני ישראל פרו וישרצו וגו' משמת מהו אומר וימת יוסף וגו' ויקם מלך חדש וגו' ויאמר אל עמו וגו' הבה נתחכמה לו וגו'.