תנחומא בובר
ד"א רעיתי, בתו של אברהם שהיה ריעי, שנאמר זרע אברהם אהבי (ישעיה מא ח), יפתי בזכותו של יצחק, שיפה אותי בעולמי כששטח צוארו על גבי המזבח, ולכי לך בזכותו של יעקב, שאמרה לו אמו קום לך פדנה ארם וגו' (בראשית כח ב). כי הנה הסתיו עבר [הגשם חלף הלך לו], מהו הסתיו והגשם, אלא הסתיו ו' חדשים ואין טרחות בתוכו אלא כשהגשם יורד.
מדרש שכל טוב
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו. שהראוהו לו שאמר לו אביו, וקח לך משם אשה מבנות לבן (בראשית כח ב):
מדרש תנחומא
תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי דָּחַק אַבְרָהָם לְהַשִּׂיא אִשָּׁה לְיִצְחָק בְּנוֹ, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ וְגוֹ' (בראשית כד, ב). וּכְתִיב: וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' (בראשית כד, ג). וּכְתִיב: כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְגוֹ' (בראשית כד, ד). הֲרֵי אַבְרָהָם דָּחַק עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְכֵן יִצְחָק אָמַר לְיַעֲקֹב, קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם וְגוֹ' (בראשית כח, ב), לִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ. וְלֹא כְּדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִין בַּזְּנוּת וְהוֹלְכִין וְנִזְקָקִין לְשֶׁאֵינָן מִינָן. רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶן, וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וּלְכָךְ אָבְדוּ מִן הָעוֹלָם.