מדרש על בראשית 3:16: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

ותהר האשה ותלד בן. א"ר יהודה בר ביזנא מקיש לידה להריון, מה הריון שלא בצער, אף לידה שלא בצער, מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה, כלומר בשטר חוב שלה, כדכתיב בעצב תלדי בנים (בראשית ג טז):

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְחַיֵּב בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע וְגוֹ' (יחזקאל לג, יא). וּבְמַה חָפֵץ. לְהַצְדִּיק בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל וְגוֹ' (ישעיה מב, כא), לְמַעַן לְצַדֵּק בְּרִיּוֹתָיו וְלֹא לְחַיֵּב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁבְּרָאוֹ נְתָנוֹ בְּגַן עֵדֶן וְצִוָּהוּ וְאָמַר לוֹ: מִזֶּה אֱכֹל וּמִזֶּה לֹא תֹּאכַל, כִּי בְּיוֹם אָכְלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב, יז). עָבַר עַל צִוּוּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵבִיא עָלָיו אַפּוֹפְּסִין. בָּא הַשַּׁבָּת וּפְטָרוֹ. הִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ אוּלַי יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה (שם ג, ט), אָן אַתְּ. וְאֵין ה' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה', ה' אֵל רַחוּם וְחָנוּן (שמות לד, ו). הִקְדִּים לוֹ מִדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. הֱוֵי אוֹמֵר, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה, שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לְחַיֵּב בְּרִיָּה. הִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירוֹם אָתָּה (בראשית ג, יא). וַיֹּאמֶר הָאָדָם, הָאִשָּׁה וְגוֹ' (בראשית ג, יב). הֵנִיחַ אָדָם וְהִתְחִיל מֵסִיחַ עִם הָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וְגוֹ' (בראשית ג, יג). אֲבָל כְּשֶׁבָּא אֵצֶל הַנָּחָשׁ, לֹא הֵסִיחַ עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁהֵסִיחַ עִם הָאִשָּׁה, אֶלָּא מִיָּד נָתַן לוֹ אַפּוֹפְּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ וְגוֹ' (בראשית ג, יד). וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וְגוֹ' (בראשית ג, טו). חָזַר אֵצֶל הָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: הַרְבָּה אַרְבֶּה וְגוֹ' (בראשית ג, טז). וּכְשֶׁחָזַר אֵצֶל אָדָם, לֹא חִיְּבוֹ עַד שֶׁנָּתַן לוֹ רֶמֶז לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וּמִנַּיִן, אָמַר רַבִּי חֲכִינַאי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, שֶׁאָמַר לוֹ: בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם וְגוֹ' (בראשית ג, יט). אֵין שׁוּבְךָ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָּשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ (הושע יד, ב). כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, טְרָדוֹ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְגָרֵשׁ אֶת הָאָדָם (בראשית ג, כד). הֱוֵי אוֹמֵר, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה. מַהוּ יְגֻרְךָ רָע. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי בְּשֵׁם רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין עוֹמְדִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם, אֲבָל מַלְאֲכֵי זַעַף רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם (במדבר יד, יח). וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם. אֶלָּא מַהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁמַּלְאֲכֵי זַעַף רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, ה' וּכְלֵי זַעֲמוֹ (ישעיה יג, ה). הֱוֵי אוֹמֵר, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע. דָּבָר אַחֵר, לֹא יְגֻרְךָ רָע. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין אַתָּה נִגְרָר אַחַר הָרָעָה, וְאֵין הָרָעָה גּוֹרֶרֶת אוֹתְךָ, וְאֵינָהּ גָּרָה אֶצְלְךָ. הֱוֵי, לֹא יְגֻרְךָ רָע. וְאֵין יְגֻרְךָ אֶלָּא דִּירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר (שמות יב, מח). דָּבָר אַחֵר, לֹא יְגֻרְךָ רָע. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן פְּדָת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר עַל הָרָעָה, אֶלָּא עַל הַטּוֹבָה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאוֹר וְאֶת הַחֹשֶׁךְ וְקָרָא לָהֶן שֵׁמוֹת, הִזְכִּיר שְׁמוֹ עַל הָאוֹר וְלֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ עַל הַחֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה (בראשית א, ה), הֲרֵי הִזְכִּיר שְׁמוֹ עַל הָאוֹר. אֲבָל כְּשֶׁבָּא לַחֹשֶׁךְ, אֵינוֹ אוֹמֵר, קָרָא אֱלֹהִים לַחֹשֶׁךְ לַיְלָה, אֶלָּא קָרָא לַיְלָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם וְחַוָּה, הִזְכִּיר שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֵךְ אוֹתָם אֱלֹהִים (בראשית א, כח). וּכְשֶׁקִּלְּלָן, לֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֶל הָאִשָּׁה אָמַר (שם ג, טז), וּלְאָדָם אָמַר (בראשית א, יז). וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי עַל הַנָּחָשׁ הִזְכִּיר שְׁמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁקִּלְּלוֹ, דִּכְתִּיב וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת אָרוּר אַתָּה (בראשית א, יד). כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן לְרָעָה. עַל הַמֵּסִית, זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁהֵסִית אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע (בראשית א, ה), תִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ. מַה הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, אַף אַתֶּם תִּבְרְאוּ עוֹלָמוֹת כָּמוֹהוּ, שֶׁכָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֻמָּן כְּמוֹתוֹ. וּלְפִי שֶׁהֵסִית אוֹתָהּ וְסִפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, לְפִיכָךְ הִזְכִּיר שְׁמוֹ עָלָיו. וְעַל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת (ירמיה יא, ג). וְעַל הָעוֹשֶׂה בִּטְחוֹנוֹ בְּבָשָׂר וָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה', אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְגוֹ' (שם יז, ה). אֵימָתַי הוּא אָרוּר, בְּשָׁעָה שֶׁמִּן ה' יָסוּר לִבּוֹ וְיַשְׁלֵךְ בִּטְחוֹנוֹ עַל בָּשָׂר וָדָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּנֹחַ כְּשֶׁבֵּרֵךְ אֶת בָּנָיו, וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם (בראשית ט, כו). אֲבָל כְּשֶׁקִּלֵּל אֶת כְּנַעַן (בראשית ט, כה) לֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו אֶלָּא וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנַעַן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בֶּאֱלִישָׁע הַנָּבִיא, כְּשֶׁבָּא מֶלֶךְ אֲרָם לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, נִתְיָעֵץ בַּעֲבָדָיו וְעָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל בּוֹרוֹת. כְּלוֹמַר, שֶׁאִם יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם עִמָּנוּ, יִפְּלוּ לְתוֹךְ הַבּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֶלֶךְ אֲרָם הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וַיִּשְׁלַח אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הִשָּׁמֵר וְגוֹ' (מ״ב ו, ח-ט). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דָּבָר כִּי אִם גִּלָּה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר וְגוֹ' (עמוס ג, ז). כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וְלֹא נָפְלוּ לְתוֹכָן, הִרְגִּישׁ מֶלֶךְ אֲרָם וְאָמַר לַעֲבָדָיו, הֲלֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ, וַיֹּאמֶר לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא וְאֶשְׁלַח וְאֶקָּחֵהוּ. וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה בְדֹתָן, וַיִּשְׁלַח שָׁמָּה סוּסִים וָרֶכֶב וְחַיִל כָּבֵד וְגוֹ' (מ״ב ו, יב-יד). מִיָּד עָמַד נַעַר אֱלִישָׁע בַּלַּיְלָה וְרָאָה שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעִיר סוּסִים וָרֶכֶב וָחַיִל. מִיָּד וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר, אֲהָהּ אֲדוֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם (מ״ב ו, טו טז). מִיָּד נִתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וְהִזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה, וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וְגוֹ' (מ״ב ו, יז). מִיָּד עָמַד אֱלִישָׁע וְקִלֵּל אֶת הָאֲרַמִּים, וְאָמַר, הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים וְגוֹ' (מ״ב ו, יח), וְלֹא הִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְשֶׁחָזַר וְנִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּפָּקְחוּ עֵינֵיהֶם, אָמַר, ה' פְּקַח אֶת עֵינֵי אֵלֶּה וְיִרְאוּ (מ״ב ו, כ). הֱוֵי אוֹמֵר, שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר עַל הַטּוֹבָה וְלֹא עַל הָרָעָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁרָאָה הַנָּבִיא אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ לָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מֶרְכָּבוֹת יוֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְגוֹ' (זכריה ו, א). וּכְשֶׁאָמַר עַל הַגְּאֻלָּה, וַיַּרְאֵנִי ה' אַרְבָּעָה חָרָשִׁים (זכריה ב, ג). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁבָּאוּ אוֹתָן חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן וְגוֹ' (יחזקאל ט, ב), נִשְׁתַּלַּח גַּבְרִיאֵל עִמָּהֶם, כַּכָּתוּב, וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל (יחזקאל י, ב). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל, מַלֵּא חָפְנֶיךָ גַּחֲלֵי אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים וּזְרֹק עַל הָעִיר, כְּדִכְתִּיב, וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל (יחזקאל י, ב). בָּא גַּבְרִיאֵל וְעָמַד אֵצֶל הָאוֹפָן. אָמַר לוֹ הַכְּרוּב, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ. אָמַר לוֹ: כָּךְ וְכָךְ צִוַּנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ: טוֹל. אָמַר לוֹ: תֵּן אַתָּה בְּיָדִי. מִיָּד וַיִּשְׁלַח הַכְּרוּב אֶת יָדוֹ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים וְגוֹ', וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבוּשׁ הַבַּדִּים וַיִּקַּח וַיֵּצֵא (יחזקאל י, ז). וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אִלְמָלֵא לֹא נִצְטַנְּנוּ הַגֶּחָלִים מִיָּד שֶׁל כְּרוּב לְיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, לֹא נִשְׁתַּיֵּר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט. וְלֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת הָרָעָה עַל יְדֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, הוּא עוֹשֶׂה הַטּוֹבָה עַל יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים (יחזקאל לו, כה). הֱוֵי אוֹמֵר, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע, אַתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע (תהלים ה, ד). מַהוּ לֹא יְגֻרְךָ רָע. שֶׁאֵין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָל עַל הָרָעָה, אֲבָל עַל הַטּוֹבָה חָל, חוּץ מִשְּׁנֵי דְּבָרִים שֶׁחָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֵן לָרָעָה, וְאֵלּוּ הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ (דניאל ט, יד). מִשּׁוּם שֶׁצַּדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ, וַיִּשְׁקֹד ה' וַיָּבֵא אֶת הָרָעָה וּמַהוּ. אֶלָּא שֶׁצְּדָקָה עָשָׂה עִמָּנוּ, שֶׁהִקְדִּים גָּלוּת יְכָנְיָה לְגָלוּת צִדְקִיָּה. וְאֵיזוֹ צְדָקָה. שֶׁהִקְדִּים וְהִגְלָה גָּלוּת יְכָנְיָה לְבָבֶל עִם הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר וְעִם כָּל גִּבּוֹרִי הֶחָיִל, וְיָרְדוּ לְבָבֶל וְעָשׂוּ תַּרְבֵּץ לַתּוֹרָה. שֶׁאִלְמָלֵא הָיָה כֵן, הָיְתָה הַתּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת בְּגָלוּת צִדְקִיָּה, אֶלָּא שֶׁיָּצְאוּ אֵלּוּ שֶׁהֶאֱמִינוּ לִדְבָרָיו שֶׁל יִרְמְיָה הַנָּבִיא וְיָצְאוּ עִם הַתּוֹרָה. הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף (מ״ב כד, טז). מַהוּ חָרָשׁ, כֵּיוָן שֶׁפּוֹתְחִין בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, נַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּחֵרְשִׁים. מַסְגֵּר, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ סוֹגְרִין, לֹא הָיָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁהָיָה יָכֹל לִפְתֹּחַ. הֱוֵי אוֹמֵר, כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ, וּצְדָקָה עָשָׂה בְּאוֹתָהּ גּוֹלָה, שֶׁשָּׁקַד עָלֶיהָ. וְעוֹד טוֹבָה גְּדוֹלָה עָשָׂה עִם יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד, שֶׁבָּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת הָיוּ רְאוּיִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת מִיְרוּשָׁלַיִם. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ' (יחזקאל כד, ב). מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר, אִם יוֹצְאִין עַכְשָׁו בַּצִּנָּה, הֵם מֵתִים. מֶה עָשָׂה. הִמְתִּין לָהֶם וְהִגְלָה אוֹתָם בַּקַּיִץ הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר, אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם ה' (ירמיה ח, יג), וְאֵין אָסֹף אֲסִיפֵם אֶלָּא גָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ (מיכה ב, יב). וְהִמְתִּין לָהֶם עַד הַקַּיִץ, וְאַחֵר כֵּן הִגְלָה אוֹתָם. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה (דניאל ט, יד). הֱוֵי אוֹמֵר, אַף זֶה טוֹבָה. וְהַשְּׁנִיָּה, וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר וְגוֹ' (יחזקאל ט, ד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל, לְךָ וּרְשֹׁם עַל מִצְחָן שֶׁל צַדִּיקִים תָּ״ו שֶׁל דְּיוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וְיָמוּתוּ מִיָּד. וְעַל מִצְחָן שֶׁל רְשָׁעִים תָּ״ו שֶׁל דָּם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ בָּהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. נִכְנְסָה קַטֵּיגוֹרְיָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. אָמַר לֵהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לוֹ: הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מָחוּ. אָמַר לֵהּ, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁאִם מָחוּ בָּהֶם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים מֵהֶם. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, לִפְנֵיהֶם מִי גָּלוּי. וּלְפִיכָךְ הָיָה לָהֶם לִמְחוֹת בְּיָדָם וּלְהִתְבַּזּוֹת עַל קְדוּשַׁת שְׁמֶךָ, וּלְקַבֵּל עַל עַצְמָן וְלִסְבֹּל הַכָּאוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ הַנְּבִיאִים סוֹבְלִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי יִרְמְיָה סוֹבֵל כַּמָּה צָרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. וִישַׁעְיָה כְּמוֹ כֵן, דִּכְתִיב: גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים (ישעיה נ, ו), וּשְׁאָר הַנְּבִיאִים. מִיָּד חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, זָקֵן בָּחוּר וְגוֹ' (יחזקאל ט, ו). אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁהֵפִיג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמָתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ וְגוֹ' (איכה ד, יא). שֶׁאִלּוּלֵי כֵן, כָּל יִשְׂרָאֵל נִתְחַיְּבוּ בּוֹ כְּלָיָה. הֱוֵי אוֹמֵר, לֹא יְגֻרְךָ רָע, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָחַל שְׁמוֹ עַל הָרָעָה. וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים, חָלַק כָּבוֹד לָהֶם וְלֹא הִזְכִּירָן לְרָעָה. כֵּיצַד, כְּשֶׁבָּא עַל הַקָּרְבָּנוֹת מַהוּ, אָמַר לְמֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' (ויקרא א, ב), מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל כְּשֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל הַנְּגָעִים מַהוּ אוֹמֵר, אָדָם כִּי יִהְיֶה, אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא אָדָם. הֱוֵי, לֹא יְגֻרְךָ רָע.

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ וגו', וְנָתַתִּי לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, ז י): וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וגו' הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ וגו', פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים וגו' פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וגו'. מַהוּ וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי, מְדַבֵּר בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וּבְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וגו', שִׁמְעוּ לִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הַשְּׁמִיעָה (משלי ה, ז): וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הָעֲשִׂיָּה כְּשֵׁם שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְפִי שֶׁעַל עֲבֵרוֹת שְׁנֵיהֶם גָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יח, יא יב): וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל וגו' עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'] וגו' וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ, (משלי ה, ח): הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ, הִזְהִירָם שֶׁיִּתְרַחֲקוּ הַזְּנוּת מֵהֶם. (משלי ה, ח): וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, הִזְהִירָם עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, (משלי ה, ט): פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, שֶׁיְּאַבְּדוּ מַלְכוּתָם וְתִנָּשֵׂא לַגּוֹיִם, וְאֵין הוֹדֶךָ אֶלָּא מַלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל יא, כא): וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, (משלי ה, ט): וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי, נָתְנוּ שְׁנוֹתֵיהֶם לְמַלְאָךְ אַכְזָרִי, שֶׁקָּרְבוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם לֵאָבֵד, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כב, ד): וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד שְׁנוֹתָיִךְ וגו', (משלי ה, י): פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ שֶׁגָּלוּ מֵאַרְצָם וְיָשְׁבוּ זָרִים בִּמְקוֹמָם וְאָכְלוּ כֹּחָם וִיגִיעָם. וְאֵין כֹּחֶךָ אֶלָּא כֹּחַ אַרְצָם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ד, יב): כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וגו', וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהִגְלָה מֶלֶךְ אַשּׁוּר לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הוֹשִׁיב זָרִים בְּאַרְצָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז, כד): וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וגו', הֱוֵי: פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, (משלי ה, י): וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי, אֵין עֲצִיבָה אֶלָּא בָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, טז): בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. דָבָר אַחֵר, וַעֲצָבֶיךָ זוֹ יְגִיעַת הָאָרֶץ, לוֹמַר שֶׁיֹּאכְלוּ בְּעִצָּבוֹן כָּל מַה שֶּׁיֹּאכְלוּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, יז): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וגו'. כָּל זֹאת אֵרַע לָהֶם לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בִּזְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁעָלָיו נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וגו', שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים, אוֹתָהּ שָׁעָה תָּסוּר שִׂמְחַת הַסְּרוּחִים. וְכֵן מִיכָה מִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם (מיכה ב, ט): נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ מְעַנִּים נְשֵׁי אֲנָשִׁים וַאֲסָרוּם אוֹתָן עַל בַּעֲלֵיהֶן וְהֵן מְגָרְשִׁין אוֹתָן, הֱוֵי: נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ, זֶה בֵּית בַּעְלָהּ, שֶׁהָיְתָה מִתְעַנֶּגֶת בּוֹ, מַהוּ: מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, לֹא הָיָה לִי בָּעוֹלָם הָדָר אֶלָּא הָעוֹלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, וַאֲנִי מִתְהַדֵּר בָּהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (משלי יד, כח): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתָם מַמְזֵרִים, בִּטַּלְתֶּם אוֹתוֹ הָדָר שֶׁלִּי, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בְּמַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ג): לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (מיכה ב, י): קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת הָיִיתִי מַאֲרִיךְ אַפִּי עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁפְּשַׁטְתֶּם בַּנִּאוּף קוּמוּ וּלְכוּ וגו', מַהוּ וְחֶבֶל נִמְרָץ, אֲנִי אָמַרְתִּי (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, אֲנִי נָטַלְתִּי יַעֲקֹב לְנַחֲלָה וְהוּא הָיָה חֶלְקִי, לְפִי שֶׁהָיָה זַרְעוֹ דּוֹמֶה לְחֶבֶל שֶׁהוּא מְשֻׁלְשָׁל זֶה בָּזֶה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם מְיֻחָסִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיָה זֶרַע אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם שׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וְלֹא הָיָה שָׁם מַמְזֵרוּת, כֵּיצַד, כְּתִיב (דברי הימים א ה, ל): אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת פִּינְחָס פִּינְחָס הֹלִיד אֶת אֲבִישׁוּעַ, וְכֵן כֻּלָּם, וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת בָּאָה כָּךְ, וְאַתְּ נִכְנַסְתָּ עַל אֵשֶׁת חֲבֵרְךָ וְטִמֵּאתָ אֶת הַנַּחֲלָה, הֵיאַךְ הוּא מוֹנֶה פְּלוֹנִי בְּנִי וְהוּא אֵינוֹ בְּנוֹ, שֶׁהוּא מַמְזֵר, פָּסַקְתָּ אֶת הַחֶבֶל, הֱוֵי: וְחֶבֶל נִמְרָץ, מַהוּ נִמְרָץ, "נוֹאֵף "מַמְזֵר "רָשָׁע "צוֹרֵר. הָא לָמַדְתָּ בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין אֶלָּא בַּעֲוֹן הַנִּאוּף. וּמִנַּיִן לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַנִּאוּף, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה צוֹוֵחַ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בִּימֵי מְנַשֶּׁה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל רָעוֹת יוֹתֵר מֵהֶם, לֹא הֶחֱרַבְתָּ אוֹתָם אֶלָּא בְּיָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, יט): מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּימֵי מְנַשֶּׁה אַף עַל פִּי שֶׁהִכְעִיסוּ אוֹתִי הָיוּ הַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתָם, עַכְשָׁו בְּנֵי זִמָּה הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי וגו', מַה כְּתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (ירמיה ה, ח): סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעָבְרוּ עַל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם וְכָפְרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה', הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, וְעַל הַנִּאוּף נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, ט): הַעַל אֵלֶּה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל אֲנִי כּוֹבֵשׁ, וְעַל הַזִּמָּה אֲנִי כּוֹעֵס, הֲרֵינִי מוֹסְרָן לַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, י): עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וגו'. פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וְכֵן אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה בָּכֶם עֲוֹן נִאוּף, שֶׁאִם יֵשׁ עֲוֹן זִמָּה בֵּינֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם הוּא יָשׁוּב מֵאַחֲרֵיכֶם וְאַתֶּם נִמְסָרִים בְּיַד שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו' וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, מַהוּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא נִקְרָא אֱלֹהֶיךָ, אֶלָּא בִּזְמַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיכֶם וְהוּא מַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד אוֹיְבֵיכֶם וּמוֹסֵר שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִילְךָ וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קְדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁשּׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וּמִן הַזִּמָּה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא כ, ז): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּאן בִּזְמַן שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים הוּא לָהֶם לֵאלוֹהַּ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ויקרא כ, ח): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם, אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּזְּמַן שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים חֻקָּיו, וּמַה הֵם הַחֻקִּים, אֵלּוּ הָעֲרָיוֹת, דִּכְתִיב נִאוּף אֵשֶׁת אִישׁ בָּרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף, וּמָה רָאָה לְהַפְסִיק קִלְלַת אָב וָאֵם בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַנִּאוּף, שֶׁכֵּן בַּתְּחִלָּה כְּתִיב (ויקרא כ, ט): אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָרַם לַבֵּן שֶׁיְקַלֵּל אָבִיו, הַנִּאוּף, לְפִי שֶׁהוּא סָבוּר בְּבַעַל אִמּוֹ שֶׁהוּא אָבִיו וּמְכַבְּדוֹ, וְסָבוּר בַּנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וּמְקַלְּלוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות כא, טו טז): וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, וְכִי מָה רָאָה לְהַפְסִיק גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בֵּין מַכֶּה לִמְקַלֵּל, וַהֲלוֹא לֹא הָיָה רָאוּי לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, לְפִי שֶׁמַּכֶּה וּמְקַלֵּל שְׁנֵיהֶם נֶאֱמָרִים בְּעֹנֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ, לָמָּה עָשָׂה כֵן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל זֶה נִתְחַיֵּב גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְאַחַר שֶׁהוּא מַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וּמְקַלְּלָם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ גָּדֵל עִמָּם וְאֵינוֹ מַכִּירָם, אַף כָּאן לְכָךְ הִפְסִיק בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַזְּנוּת מְקַלֵּל אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא עַל אַחַת מִכָּל עֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, פְּעָמִים שֶׁמּוֹלִיד בֵּן וְגוֹרֵם לַמַּמְזֵר לְקַלֵּל אָבִיו, וְלָמָה הִזְכִּיר קִלְּלַת אֵם, וַהֲלוֹא אִמּוֹ מַכִּיר הוּא, אֵימָתַי מַכִּיר אִמּוֹ בִּזְּמַן שֶׁהַמַּמְזֵר הוּא מִנִּאוּף אֵשֶׁת אִישׁ, לְפִי שֶׁהַנּוֹאֶפֶת תּוֹלָה אוֹתוֹ בְּבַעְלָהּ, אֲבָל בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת פְּנוּיוֹת, הֵן מַשְּׁלִיכוֹת אֶת בְּנֵיהֶן בַּשְּׁוָקִים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה וַאֲחֵרִים מְגַדְּלִים אוֹתָם, וְאוֹתָם מַמְזֵרִים אֵינָן מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמּוֹתֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁנָּאֲפָה וּבַעְלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם וְהִיא מַשְׁלֶכֶת אוֹתוֹ, וּלְכָךְ עָנַשׁ הַכָּתוּב מִי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְעַל הָעֲרָיוֹת, מִיתַת בֵּית דִּין וְכָרֵת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, תַּמָּן תְּנֵינַן (גמרא קידושין עו-א): אֵין בּוֹדְקִין לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָן לֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָן וְלֹא מִסַּנְהֶדְּרִין וּלְמַעְלָן, כָּל שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִֹּׂיאִים לַכְּהֻנָּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֵיהֶן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּאַרְכֵי יְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִי. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה מֻכְתָּב בָּאִסְטְרָטֵיָא שֶׁל מֶלֶךְ. כְּתִיב (דברים יז, טו): שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ וגו', אֵין לִי אֶלָּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה וְסוֹפְרֵי דַיָּנִין וּמַכִּין בָּרְצוּעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז, טו): מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, כָּל שֶׁתְּשִׂימוֹ עָלֶיךָ לֹא יְהֵא אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וּמִן הַבְּרוּרִים שֶׁבְּאַחֶיךָ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאוֹתָם הַיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה צְרִיכִין שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּבְנֵי אָשֵׁר (דברי הימים א ז, מ): וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה, זְכוּת יִחוּסֵיהֶן עוֹמֶדֶת לָהֶם בַּמִּלְחָמָה, עַד כַּדּוּן מִן הַקַּבָּלָה, מִדְּבַר תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ב ח): לֹא יָבֹא פְּצוּעַ וגו' לֹא יָבֹא מַמְזֵר וגו' לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וגו' לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (דברים כג, י): כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶךָ וגו', לְכָךְ כְּתִיב: וְהָיָה מַחֲנֶךָ קָדוֹשׁ וגו', שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים וְלֹא נוֹלָדִים שֶׁלֹא בִּקְדֻשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ מְסַיְעָם בַּמִּלְחָמָה, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, לְאוֹתוֹ זֶרַע שֶׁיִּהְיֶה מְיֻחָס אַחֲרֶיךָ לוֹ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְאֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲבָל מַמְזֵרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָסִין אַחֲרֶיךָ שֶׁאֵינָן נִכָּרִין אָבוֹת שֶׁלָּהֶם, לֹא אֶהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, שֶׁאֵינִי מְיַחֵד שְׁמִי עָלָיו וְלֹא אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ.