עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(שם) וא״ר חמא ב״ח מאי דכתיב (שם יג) אחרי ה׳ אלהיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלוך אחרי שכינה והלא כבר נאמר (שם ד כד) כי ה׳ אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא אלא הלך אחרי מדותיו של הקב״ה מה הוא הלביש ערומים דכתיב (בראשית ג כא) ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים הקדוש ברוך הוא ביקר חולים דכתיב (שם יח א) וירא אליו ה׳ באלוני ממרא אף אתה בקר חולים. הקב״ה קבר מתים דכתיב (דברים לד ו) ויקבור אותו בגיא אף אתה קבור מתים. הקב״ה נחם אבלים דכתיב (בראשית כה יא) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם רב ושמואל ח״א דבר הבא מן העור וחד אמר דבר שהעור נהנה בו. דרש רבי שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה ג״ח תחלתה ג״ח דכתיב (שם ג כא) ויעש ה׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבור אותו בגי:
עין יעקב
נד (שם) וא"ר חמא ב"ח מאי דכתיב (שם יג) אחרי ה' אלהיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלוך אחרי שכינה והלא כבר נאמר (שם ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא אלא הלך אחרי מדותיו של הקב"ה מה הוא הלביש ערומים דכתיב (בראשית ג׳:כ״א) ויעשה ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים הקדוש ברוך הוא ביקר חולים דכתיב (שם יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים. הקב"ה קבר מתים דכתיב (דברים ל״ד:ו׳) ויקבור אותו בגיא אף אתה קבור מתים. הקב"ה נחם אבלים דכתיב (בראשית כ״ה:י״א) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם רב ושמואל ח"א דבר הבא מן העור וחד אמר דבר שהעור נתנה בו. דרש רבי שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה ג"ח תחלתה ג"ח דכתיב (שם ג) ויעשה ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבור אותו בגיא:
קוהלת רבה
כְּתִיב (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים, מְקַשֵּׁט כַּלּוֹת, מְבָרֵךְ חֲתָנִים, מְבַקֵּר חוֹלִים, וְקוֹבֵר מֵתִים, מְנַחֵם אֲבֵלִים. מְקַשֵּׁט כַּלּוֹת דִּכְתִיב (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּנָאָהּ וְקִשְׁטָהּ וְהֶרְאָהּ לוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שֶׁמָּא תֹאמַר מִתּוֹךְ חָרוּב אֶחָד אוֹ מִתּוֹךְ שִׁקְמָה אַחַת הֶרְאָהּ לוֹ, אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁקִּשְׁטָהּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, אַחַר כָּךְ הֶרְאָהּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כב): וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. מְבָרֵךְ חֲתָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כח): וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים. מְבַקֵּר חוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. קוֹבֵר מֵתִים, דִּכְתִיב (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי. מְנַחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב (בראשית לה, ח): וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַהוּ אַלּוֹן בָּכוּת, עַד שֶׁמְשַׁמֵּר אֶבְלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה מֵנִיקְתּוֹ בָּאתָה לוֹ שְׁמוּעַת רִבְקָה אִמּוֹ וּבָכָה שְׁתֵּי בְכִיּוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר אַלּוֹן בָּכוּת. וְיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר (בראשית לה, ט): וַיְבָרֶךְ, בִּרְכַּת אֲבֵלִים בֵּרְכוֹ.