מדרש על בראשית 31:17: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

לֵב חָכָם לִימִינוֹ וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ לָהֶם שְׁנֵי כּוֹרִין אֶחָד שֶׁל חִטִּים וְאֶחָד שֶׁל שְׂעוֹרִים, אָמַר אֶחָד מֵהֶן לַחֲבֵרוֹ אִם אַתְּ שֶׁל שְׂעוֹרִים אֲנִי שֶׁל חִטִּים, אִם אֲנִי שֶׁל חִטִּים אַתְּ שֶׁל שְׂעוֹרִים, כָּל עִקָּר אֲנִי נוֹטֵל שֶׁל חִטִּים. כָּךְ אָמַר אַבְרָהָם לְלוֹט (בראשית יג, ט): אִם הַשְֹּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרַבִּי יִצְחָק אֶשְׂמֹאלָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַשְׂמְאִילָה, אֲפִלּוּ אַתְּ מַחְצַף אֲנָא מַשְׂמְאִיל לָךְ. רַבִּי כַּד הֲוָה סָלֵיק בַּר נָשׁ לְדִינָא קֳדָמוֹהִי אִין הֲוָה שָׁמַע לְדִינָא הֲוָה טָבָאוּת, וְאִי לָא, הֲוָה אָמַר לְבַר בֵּיתֵיהּ אַשְׂמִיל לֵיהּ, וַהֲוָה מְכַוֵּין וּמַחֲמֵי לֵיהּ קְטִיף מִן הָדֵין גִּיסָא. דָּבָר אַחֵר, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, יז): וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָֹּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו וגו'. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, ו): וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו.

וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בּוֹ לָבָן. וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְגוֹ', וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְגוֹ', וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ. מִיָּד נִגְלֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל לָבָן וְצָרַם בְּאָזְנוּ.

וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו (בראשית לו, ו), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (בראשית לא, יז): וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָֹּׂא אֶת בָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ (בראשית לא, יז): אֶת נָשָׁיו, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו, וְאַחַר כָּךְ אֶת בָּנָיו. וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב, (בראשית טו, יג): כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה.