מדרש שכל טוב
ורבותינו דרשו שוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך (בראשית לא ג). דוד שהיה מפרנס כל ישראל צריך הכתוב לומר ואהיה עמך בכל אשר הלכת (ש"ב ז ט), אבל יעקב שהיה מפרנס את ביתו לבד לא כתיב ביה אלא ואהיה עמך לבד:
מדרש תנחומא
וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, נֵר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרַת עֲבוֹדָה זָרָה, מַהוּ שֶׁיַּדְלִיק יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ אֶת הַנֵּר. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, נֵר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרַת עֲבוֹדָה זָרָה, אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַדְלִיק בּוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה וְגוֹ' (דברים ז, כו), שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּבַיִת שֶׁיֶּשׁ בּוֹ צוּרַת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ' (שמות כ, כא). תֵּדַע לְךָ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה אַבְרָהָם דָּבוּק לְלוֹט, לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלֶה עָלָיו. כֵּיוָן שֶׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ, נִגְלָה עָלָיו. מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסִי בֶן זִמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם, אֵימָתַי, אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ (בראשית יג, יד).
מדרש תנחומא
שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים. מַה כְּתִיב שָׁם, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה וְגוֹ', וַיֹאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן וְגוֹ'. לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַצֵּל אֶלָּא מִתְיַגֵּעַ בְּכָל כֹּחוֹ.