קוהלת רבה
יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט, כָּךְ אָמַר לוֹ יַעֲקֹב לְלָבָן (בראשית לא, לב): עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה, וְכֵן הֲוַת כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט וּמִיתַת רָחֵל. בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה לֵיהּ חַד בִּלְעָא, אֲזַל וְאַיְיתֵי חַד מִן אִילֵין דְּבַר פַּנְדֵּירָא לְאַפָּקָא בָּלְעֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אֲמַרְתְּ עֲלוֹי, אֲמַר לֵיהּ פָּסוּק פְּלָן בָּתַר פְּלָן. אֲמַר וַהֲוָה נְיָיח לֵיהּ דְּקַבְרֵיהּ, וְלָא הֲוֵת אֲמַר עֲלוֹי הָדֵין פְּסוּקָא, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. רַבִּי יִרְמְיָה דְּשַׁבַּשְׁתָּא נָטַל עֲטָרָה שֶׁל זַיִת וּקְשָׁרָהּ בְּרֹאשׁוֹ, שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר נְיָיח הֲוָה דְּיִיתְּרֵים רֵישֵׁיהּ וְלָא עֲבַד כֵּן, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ. אַנְטוֹנִינוּס זְעֵירָא בַּר בְּרֵיהּ דְּאַנְטוֹנִינוּס רַבָּה, הֲוָה שָׁאֵיל לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, אֲמַר מַאן מָאֵית קֳדָמַאי אוֹ אֲנָא אוֹ אַתְּ, אֲמַר לֵיהּ אֲנָא, אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רַבֵּנוּ כָּל עַלְמָא מְצַלִּין לְחַיָּיךְ טָבַיָּא וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הָכִין. אֲמַר לוֹן אִן אֲתַת עָנְתָּה, מָה אִית בָּהּ, וְאִן אֲתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּיִסְּבִינֵיהּ, מָה הוּא מֵימַר לֵיהּ, לָא אָתֵת לְגַבַּי לֵית אֲנָא אָתֵי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִלּוּ הֲוָה כֵּן יְהוֹן אִינוּן אָמְרִין בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּיהוּדָאי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתַתְהוֹן אִינוּן יָדְעִין, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. דָּבָר אַחֵר, יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי וגו' כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט, זֶה עֵלִי הַכֹּהֵן שֶׁאָמַר לִשְׁמוּאֵל אֵין בָּנַי יוֹרְשִׁין מְקוֹמִי, אַף אֵין בָּנֶיךָ יוֹרְשִׁין מְקוֹמְךָ, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט.
פרקי דרבי אליעזר
ומה הם התרפים, שוחטין אדם בכור ומולקין את ראשו ומולחין אותו במלח ובשמן טוב וכותבין על טס זהב שם רוח טומאה ומניחין אותו בכר ומדליקין נרות לפניו ומשתחוין לו והוא מדבר עמהן. ומניין שהתרפים מדברים, שנ' (זכריה י, ב) כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן, לפיכך גנבתם רחל שלא יגידו ללבן שברח יעקב. ולא עוד, אלא להכרית ע"ז מבית אביה.