עין יעקב
אָמַר לֵיהּ רַבָּה (לרבה) [לְרָבָא] בַּר מָארִי: מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאָמוּר רַבָּנָן: בְּנֵי בָּנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים? אִילֵימָא מִדִּכְתִיב: (בראשית ל״א:מ״ג) "הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי"? אֶלָּא מֵעַתָּה, "וְהַצֹּאן צֹאנִי", הָא נַמִּי? אֶלָּא דְּקָנִית מִינָאִי, הָא נַמִּי, דְּקָנִית מִינָאִי. אֶלָּא מֵהָכָא: (ד"ה א ב) "וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְגוֹ' וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב", וּכְתִיב: (שופטים ה׳:י״ד) "מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים", וּכְתִיב: (תהלים ס) "יְהוּדָה מְחֹקְקִי":
פרקי דרבי אליעזר
ובני בניו של אדם כבניו, מניין שהם כבניו? מיעקב, שאמ' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי וכי בניו היו והלא בני בניו היו אלא ללמדך שבני בניו של אדם כבניו.