מדרש שכל טוב
וה' הסגירם (דברים שם). זה גמר וזה הסכים. רוב כריתות שבמקרא שנאמר בהם כריתה, אינו אלא ע"י חלוקת דבר, כרת ה' את אברהם ברית, בין הבתרים, כשכרת ברית עם אבימלך, ע"י הצבת שבע כבשות לבד, ה' אלהים כרת עמנו ברית בחורב (דברים ה ב), ע"י דם ברית אשר חילק ושם חצין באגנות וחצין זרק על המזבח, ועתה לכה ונכרתה ברית אני ואתה (בראשית לא מד), ע"י הגל והמצבה אשר ירה ביניהם, ובימי ירמיה כשכרתו ברית של העבדים, ע"י העגל אשר בתרו לשנים. ישמע חכם ויוסף לקח:
מדרש תהילים
למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד. זה שאמר הכתוב (ישעיה נ ח) קרוב מצדיקי מי יריב אתי. שהקב"ה נתן תורה לישראל להשיב בה לכל האומות. כשהלך יואב לעשות מלחמה עם ארם אמרו לו אין אתה בן בנו של יעקב ולא כך היו התנאים (בראשית לא מד-מה) ועתה נכרתה ברית אני ואתה. ויקח יעקב אבן וירימה מצבה. כיון ששמע יואב כך לא היה יודע מה לעשות ומה להשיבו. בא אצל דוד אמר לו כך וכך אמרו לי בני ארם. מיד הושיב סנהדרין שנקראו שושנים. וכן שלמה אומר (שיר השירים ז ג) בטנך ערמת חטים וגו'. אמרו שני בריתות כרתו אבותינו אחד כרת אברהם. וכן הוא אומר (בראשית כא כג) ועתה השבעה לי. (שם לב) ויכרתו ברית. באו ליכנס בארץ פלשתים אמרו להם אין אתם זרעו של אברהם ואין אתם מקיימין מצות הברית שכרת אברהם את אבימלך. אמרו להם הן מקיימים אנו. אבל אין אתם פלשתים והפלשתים הלכו להן. וכן הוא אומר (דברים ב כג) העוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים. כפרתם באותה שבועה מיד נכנסו לארץ וירשוה. וכן ארם אמרו לו ליואב לא מבניו של יעקב אתה ולא כן התנה יעקב עם ארם (בראשית לא נב) עד הגל הזה. אמר להם ולא הם עברו תחלה שנאמר (במדבר כג ז) מן ארם ינחני בלק מלך מואב. ולא זו בלבד אלא בימי כושן רשעתים. שנאמר (שופטים ג ח) ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים. שהרשיעו שתי רשעיות. אחת בימי בלעם ואחת בימי כושן. כיון שלמדוה מסנהדרין וישב יואב וגו'. מלמד ששב ופתח אותם. אמר אם אני מחריב אותם עכשיו מה אני מוצא כשאעלה מן המלחמה עם ארם לא אכילה ולא שתיה. אלא הריני מניחם עד שאעלה. כיון שחזר הכה אותם. שנאמר וישב יואב ויך את אדום. בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה. מהו בהצותו שהציתה באש. דבר אחר שירה בם חצים. דבר אחר שנטל את ארם נהרים ונתן בארם צובה. וארם צובה בארם נהרים: