בראשית רבה
וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר לְיַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי (בראשית לא, מג), אָמַר רַבִּי אָבִין כּוּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ, הַבָּנוֹת בְּנֹתַי, הֲרֵי שְׁתַּיִם. (בראשית לא, מג): וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי אַרְבַּע. רַבָּנָן מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (בראשית לא, נ): אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, הֲרֵי שְׁתַּיִם, (בראשית לא, נ): וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, הֲרֵי אַרְבַּע. (בראשית לא, מה): וַיִּקַּח יַעֲקֹב אֶבֶן וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כַּשֵּׁן הַזֶּה שֶׁל טְבֶרְיָא הָיְתָה. (בראשית לא, מו): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, כַּמָּה אַחִין הָיוּ לוֹ, חַד, וּלְוַי קְבָרֵיהּ, אֶלָּא אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֶחָיו. אָמַר רַב הוּנָא גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. אָמַר רַבִּי יוּדָן לָבַשׁ אָדָם לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָבִיו הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בוֹ.